ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
תפילות הימים הנוראים מקפלות שמחה גדולה ורבת ביטויים בתוכן.
על אף שהדבר נשמע לכאורה חריג, שמחה בתוך יראה, אכן, בנוסח התפילה שקבעו אנשי כנסת הגדולה נמצאים ביטויים רבים ומגוונים לשמחה: "שמחה לארצך, ששון לעירך" ושוב, "צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברנה יגילו".
ביטויי שמחה אלו לגוניהם השונים אינם קובעים עובדה, אינם באים לומר שצדיקים שמחים וישרים עליזים, אלא אומרים לפני הקב"ה, שאם תתקבלנה התפילות הקודמות וקרן דוד תצמח ונרו של משיח יעלה במהרה בימינו - זו תהיה התוצאה, שמחה, רינה ועליזות תהיינה לכל איש צדיק, חסיד וישר, וכיון שרצונו של ה' שנחיה לפניו בשמחה ודאי יחיש לגאלנו.
אמנם, בחינה זו של סגנון תפילה 'משאירה את העניינים' לטיפולו של הקב"ה - לו רק ייענה לתפילתנו במהרה. מבחינתנו שלנו, אין בכוחנו אלא לפנות בלבנו לאבינו שבשמים 'שומע תפילה'.
השמחה המנצחת
אבל כשבוחנים את הצד התחבירי של המשך התפילות רואים שיש פן נוסף והוא מעביר את העבודה יותר לתחום שלנו.
אנו אומרים בתפילה "וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלזוּ וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ" ומיד לאחר ביטויי שמחה אלו ניתן לקרוא את המשכה של התפילה באופן תוצאתי: "וְעוֹלָתָהּ תִּקְפָּץ פִּיהָ וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה" - כלומר, השמחה השורה על הצדיקים והגילה שעל החסידים 'סותמים את הפה' של העוולה, ומכלים בעשן את הרשעה כולה - השמחה מנצחת את הרשעה.
דברים אלו כותב רבנו הרמח"ל באחד מספריו הקדושים:
"מדרגות רבות יש בישראל, כולן טובות. יש צדיקים, יש ישרים, יש חסידים. אמנם המבוקש הוא שכולם יהיו בשמחה, ברב הארה והשפעה - וכנגד זה מדרגות הרשעה יכנעו ויתבטלו. וזהו 'ובכן צדיקים יראו וישמחו - ועולתה תקפץ פיה". (מאמר החכמה לרמח"ל)
מכאן, שלא הכל מונח לחסדי שמים ולפעולה בדרך של איתערותא דלעילא. ככל שצדיקים, ישרים וחסידים ישמחו ויעלצו, כן תתפוגג הרשעה ותכלה העוולה.
אמור מעתה, אין לך 'מעשה ציוני כלל ישראלי' גדול מלהיות בשמחה, להתמלא בגילה ולחוש בעליצה כזו המשביתה כל רע מעלינו. וכך אמרו חסידים על הפסוק 'כי בשמחה תצאו', "שעל ידי השמחה יוצאים מן המיצרים". ('קול שמחה' ישעיה)
עבודת השמחה
כיון שכן, יש לנו להיזהר רבות מאויביה של השמחה, הם הם אויבינו שלנו. על פי דברי הרמח"ל, מלחמה מתחוללת בעולמות בין צד הקדושה המתבטא בעבודת ה' בשמחה, לבין צד הטומאה המזוהה עם העצבות. כיון שהרשעה חוששת מהשמחה, הרי היא מנסה בכל כח להפיל עצבות על ישראל. לעיתים אנו מבינים כי מגמת הרשעה היא רק הישגיה הממשיים, לקיחת נפשות חלילה או גרימת משברים בגאולתם של ישראל, אך על ידי הדברים האמורים לעיל אנו מבינים שבתוך הרעות הקורות אותנו הרשעה מנסה גם לשמוט מנפשותינו את הנשק המאיים עליה עצמה יותר מכל - את השמחה. ואולי על כך מתפלל דוד בעת קשה - דוקא על השמחה הכל כך חיונית: "כִּי לא תַעֲזב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח".
ישראל והאומות
סוכות הוא החג שמביא לידי ביטוי את מקומם של אומות העולם בבריאה על ידי הקרבת שבעים פרים בבית המקדש כנגד שבעים אומות. והנה במיוחד בחג בסוכות הדגישה התורה את השמחה - 'ושמחת בחגך', כאומרת שיש על ישראל להעמיד מסך של שמחה שיחצוץ בינינו לבין האומות במידה ותחת הטובה שישראל משפיעים עליהם ממקום המקדש הם יבקשו לגמול רע ולפעול נגד ישראל וארצו.
ועיקר השמחה הרי היא בשמחת תורה, שמחה על ייחודיות ישראל בעולם. שמיני עצרת החג, המועד של 'השמחה האינטימית' בין בני הזוג שנותרו לבדם לאחר שכל 'המכובדים' פנו לשלהם, כדברי חז"ל, זוהי השמחה המיוחדת שלנו - על ה' ועל תורתו, ועל בחירתו בנו מכל העמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
