ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נב: תחילת פרק כיצד מעברין עד נב: 4-)
אגדתא
א. מאברין או מעברין?
- A.מחלוקת רב ושמואל.
אגב, עוד שלוש מחלוקות שלהם:
- 1.מערת המכפלה: שתי קומות או שני חדרים (ומכפילה כי נקברו שם זוגות).
- 2.אמרפל – אמר והפיל את אברהם, נמרוד – המריד נגד ה'.
- 3.ויקם מלך חדש – חדש או נתחדשו גזירותיו כאילו שלא ידע את יוסף.
- B.רי"ח בשם ר' אושעיא בריבי – מאברין.
קשה – הרי אמר שלמד רק דבר אחד ממנו במשנתנו, והרי למד אצלו יותר דברים? - 1.למד על לבם, אך לא הלכות.
- 2.למד מהתלמידים.
- 3.הכוונה לדבר אחד במשנתנו.
[הערות על ר' אושעיא בריבי:
- a.רי"ח - היו יושבים אצלו צפופים.
- b.רי"ח - השוואה לר"מ, שחבריו לא יכלו לעמוד על סוף דעתו.
- c.רי"ח – לבם של ראשונים שפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל.
מי זה מי?
| ר"ע (תנא 3) | ר"א בן שמוע (תנא 4, תלמידו של ר"ע. רבי למד אצלו) | ר' אושעיא בריבי (סתם ר' אושעיא, אמוראים 1). |
| ראשונים | אחרונים |
|
|
| ראשונים | אחרונים |
(נג. 10-)
- C.שאלו את בני יהודה ואמרו ששתי הגרסאות מקובלות.
למה התקיימה תורתם של בני יהודה ולא של בני הגליל:
- 1.ר"י-רב: בני יהודה דייקו בלשונם של השמועות + נתנו סימנים.
[דוגמא משיחת חולין: שבן יהודה מכר טלית ותיאר את צבעה "כתרדין עלי אדמה" כדי לדייק, לעומת בן גליל שביקש "אמר" בצורה לא ברורה ולא ברור למה התכוון].
- 2.למדו מרב אחד.
- 3.רבינא: גלו מסכתא (לימדו לאחרים/למדו את טעמי ההלכות) (וכן דוד מול שאול).
(נג: 3+ ברחבות)
אגב דיבורם המדוקדק של בני יהודה והלא מדוקדק של בני הגליל:
ב. ענייני דיבור – לא ברור, בחכמה וברמז
- 1.שני סיפורים על ההיא איתתא שדיברה לא ברור ויצאו שגיאות.
- 2.אמתו של רבי שדיברה ברמז לתלמידים מתי להישאר ומתי ללכת.
- 3.ר' יוסי בר אסיין – קרא לתרדין בחרדל – שור משפט בטור מסכן. אוש פי זה.
- 4.ר' אבהו – לאתרג את הגחלים וכו'.
- 5.ר' אבהו על ר' עלאי – עלץ עם נערה אהרנית וכו', מחלוקת אם הכוונה לאשתו או למסכת.
ר' עלאי על ר' אבהו – "הנגיב למפיבושת".
- 6.ר' יהושוע בן חנניה –
אישה – בעלת האכסניה שביקרה אותו: 1. שאומר שאינו רעב ובכ"ז אכל לחם. 2. שאכל את כל הצלחת.
תינוקת – "ליסטים שכמוך כבשוה".
תינוק – "דרך קצרה שהיא ארוכה" ולהפך.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
