ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נב: תחילת פרק כיצד מעברין עד נב: 4-)
אגדתא
א. מאברין או מעברין?
- A.מחלוקת רב ושמואל.
אגב, עוד שלוש מחלוקות שלהם:
- 1.מערת המכפלה: שתי קומות או שני חדרים (ומכפילה כי נקברו שם זוגות).
- 2.אמרפל – אמר והפיל את אברהם, נמרוד – המריד נגד ה'.
- 3.ויקם מלך חדש – חדש או נתחדשו גזירותיו כאילו שלא ידע את יוסף.
- B.רי"ח בשם ר' אושעיא בריבי – מאברין.
קשה – הרי אמר שלמד רק דבר אחד ממנו במשנתנו, והרי למד אצלו יותר דברים? - 1.למד על לבם, אך לא הלכות.
- 2.למד מהתלמידים.
- 3.הכוונה לדבר אחד במשנתנו.
[הערות על ר' אושעיא בריבי:
- a.רי"ח - היו יושבים אצלו צפופים.
- b.רי"ח - השוואה לר"מ, שחבריו לא יכלו לעמוד על סוף דעתו.
- c.רי"ח – לבם של ראשונים שפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל.
מי זה מי?
| ר"ע (תנא 3) | ר"א בן שמוע (תנא 4, תלמידו של ר"ע. רבי למד אצלו) | ר' אושעיא בריבי (סתם ר' אושעיא, אמוראים 1). |
| ראשונים | אחרונים |
|
|
| ראשונים | אחרונים |
(נג. 10-)
- C.שאלו את בני יהודה ואמרו ששתי הגרסאות מקובלות.
למה התקיימה תורתם של בני יהודה ולא של בני הגליל:
- 1.ר"י-רב: בני יהודה דייקו בלשונם של השמועות + נתנו סימנים.
[דוגמא משיחת חולין: שבן יהודה מכר טלית ותיאר את צבעה "כתרדין עלי אדמה" כדי לדייק, לעומת בן גליל שביקש "אמר" בצורה לא ברורה ולא ברור למה התכוון].
- 2.למדו מרב אחד.
- 3.רבינא: גלו מסכתא (לימדו לאחרים/למדו את טעמי ההלכות) (וכן דוד מול שאול).
(נג: 3+ ברחבות)
אגב דיבורם המדוקדק של בני יהודה והלא מדוקדק של בני הגליל:
ב. ענייני דיבור – לא ברור, בחכמה וברמז
- 1.שני סיפורים על ההיא איתתא שדיברה לא ברור ויצאו שגיאות.
- 2.אמתו של רבי שדיברה ברמז לתלמידים מתי להישאר ומתי ללכת.
- 3.ר' יוסי בר אסיין – קרא לתרדין בחרדל – שור משפט בטור מסכן. אוש פי זה.
- 4.ר' אבהו – לאתרג את הגחלים וכו'.
- 5.ר' אבהו על ר' עלאי – עלץ עם נערה אהרנית וכו', מחלוקת אם הכוונה לאשתו או למסכת.
ר' עלאי על ר' אבהו – "הנגיב למפיבושת".
- 6.ר' יהושוע בן חנניה –
אישה – בעלת האכסניה שביקרה אותו: 1. שאומר שאינו רעב ובכ"ז אכל לחם. 2. שאכל את כל הצלחת.
תינוקת – "ליסטים שכמוך כבשוה".
תינוק – "דרך קצרה שהיא ארוכה" ולהפך.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
