ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאיטה בת חנה ארנרייך
נשתדל בשבוע בו חגגנו את יום עצמאותנו - תחילת גאולתנו ופדות נפשנו, ללמוד מן ההפטרה על עניני דיומא.
הנביא עמוס מבשר בסוף ספרו על גאולה מיוחדת שתבוא לידי ביטוי בבנין הארץ, בקיבוץ גלויות ובפריחה חקלאית - פלאית של ארץ ישראל וזה לשונו:
"בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם:... הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְקֹוָק וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ, (עמוס ט' יא-טו).
קריאה שטחית בנבואת יואל שקדמה (כנראה לענ"ד) שנים רבות לנבואת עמוס, מגלה לכאורה שאין חדש בנבואת עמוס. חתימת ספר עמוס דומה להפליא לחתימת נבואת יואל. וזה לשונו של יואל:
"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְקֹוָק יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים:... וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר" (יואל ד' יח-כ).
אבל עיון בנבואות מגלה הבדל מהותי בין שתי הנבואות. יואל, כמה פסוקים קודם, הבטיח גאולה בימיו (אם העם יחזור בתשובה, כנראה בימי יואש, ומצילו ומדריכו הרוחני יהוידע הכהן) "כִּי קָרוֹב יוֹם יְקֹוָק בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ" (שם, שם יד).
עמוס לעומתו, כמה פסוקים קודם, מזהיר:
"כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל ... בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי הָאֹמְרִים לֹא תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ הָרָעָה" (שם, שם ט-י).
כלומר, עמוס (בימי ירבעם השני) מזהיר מצד אחד שגזרת הגלות היא בלתי נמנעת, עשרת השבטים יגלו, שומרון תכבש בידי האשורים, ממלכת ישראל תיפול ורוב עם ישראל יפוזר בין העמים= וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם. מי שיתכחש לכך ישלם מחיר כבד. אומנם, מסכם עמוס בנבואת נחמה "בַּיּוֹם הַהוּא... הִנֵּה יָמִים בָּאִים", לעתיד לבא, לאחר גלות רבת שנים יחזור עם ישראל לארצו וארץ ישראל תפרח שוב.
המשמעות של נבואת עמוס היא "אל יאוש"! נכון, נבואת יואל לא התקיימה מכיוון שעם ישראל לא עמד בתנאיי התשובה. העונש הכולל חורבן לאומי וגלות בא יבוא. אבל לעתיד לבא יחזור ישראל לארצו, הארץ תקבל אותו בפריחה מיוחדת ולא יהיה חורבן נוסף. נבואה זו מקדימה שנות רבות את נבואת יחזקאל אודות פריחתה החקלאית של ארץ ישראל שחז"ל מסרו לנו שהיא סימן מובהק לגאולה ו"אין לך קץ מגולה מזה". וז"ל הגמרא "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל' " (יחזקאל ל"ו ח).
הבה נזכיר לעצמנו - דור התקומה, עד כמה אנו צריכים להודות לקב"ה על כך שנבואתם של נביאי ישראל מתקיימת לנגד עינינו. הסיבה שעדיין אין גאולה שלמה, אסור שתגרום לחולשה בחובה להודות ולהלל בימים הגדולים שעשה לנו ד'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
