ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלון בן איריס
התפלא האיש מאד ושאל – הרי זו קללה שאלוקים מסתתר מאיתנו, ומדוע אתם שרים על כך?
ענו לו המשוררים – אינך מבין את עומק הכוונה בפסוק. אנו שרים על כך, שאלוקים מסתתר בתוכינו. ויותר מזה – אלוקים מסתתר בתוך ההסתר. אלוקים לא נעלם בעומק ההסתר, הוא מצוי ופועל בתוכו.
כל יהודי מאמין, שואל את עצמו מידי פעם - מה האלוקים המסתתר רוצה ממני? המציאות מסובכת ומפותלת, ואיני יודע כיצד לנהוג. אמנם, אלוקים מדבר אלי ואל העם כולו דרך המציאות הנסתרת, אך הקול עמום וקשה לפענח אותו.
במצבים אלה, כשאיננו יודעים כיצד לנהוג, אנו מתמלאים געגועים לימי קדם, וכיסופים לימים יבואו, עת המקדש עומד על מכונו, ונביאים מתהלכים בקרב ישראל, ואלוקים המסתתר מגלה פניו ומדריכנו בצורה בהירה.
ביטוי מיוחד לקריעת המסכים וחיבור גלוי, מצוי בפרשתנו, פרשת אחרי מות. בפרשה אנו מצווים על כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים. אהרון מצטווה – "ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת... בזאת יבוא".
המסך המבדיל בין הקודש לקודש הקודשים, נקרא – פרוכת. בפרשיות המשכן, כל היריעות ששימשו כמסך (לפתח המשכן והחצר) נקראות – מסך. לעומתן – המסך שהבדיל בין ההיכל לקודש הקודשים נקרא – פרכת. המילה – 'פרוכת' היא מלשון – 'פרך', שמשמעותו – הפריד, פיצל, ריסק.
כלומר – הפרוכת שמבדילה את קודש הקודשים, מפרידה מאתנו, כביכול, את מקום השראת השכינה.
בתוך קודש הקודשים, מונחים בארון העדות שני לוחות הברית, המבטאים את השראת השכינה בתוכנו, אך הפרכת מבדילה אותם מאיתנו. בנוסף – הארון מכוסה ב'כפורת'. במילים – 'כפרת' ו'פרכת' יש את אותם אותיות בסדר שונה. ואכן, במבט ראשוני, תפקידה של הכפורת שווה לתפקידה של הפרוכת, להסתיר מאיתנו את השראת השכינה. ובאמת רש"י (שמות כה, יז) מפרש את המילה כפורת מלשון כיסוי.
אולם, האבן עזרא מציין שלפי האמור כאן זה כיסוי. משמע למילה 'כפרת' מצד עצמה יכולה להיות משמעות אחרת. ואכן, השורש – כ.פ.ר. בעברית יש לו גם משמעויות אחרות. את- "וכיפר אדמתו עמו", מפרש רש"י: לשון ריצוי ופיוס. ובמקום אחר (גיטין נו.) מבאר לשון קינוח וניקיון. כלומר המילה כפורת מתפרשת גם כלשון הפוכה של חיבור וגילוי, שהרי פיוס וניקיון הם דווקא עניינים של חיבור וגילוי. (ומה לנו יותר מיום כיפור, לשון – כ.פ.ר., שהוא יום של פיוס וחיבור מחודש). ואכן מצאנו במדרש – "יכול יהא כיסוי לארון? תלמוד לומר – כפורת לארון ואין כיסוי לארון".
ואכן, מהכפורת עצמה נעשו הכרובים. הכרובים, שפניהם איש אל אחיו, מייצגים את הקשר ההדדי והגלוי בין ישראל לאבינו שבשמיים. הכרובים הם גם המקום שממנו מתגלה ה' ומדבר למשה ונותן לנו את התורה. אמור מעתה – כיסוי וגילוי משמשים בכפורת, ללמדך על האלוקים המתגלה ומדבר אלינו ובתוכינו בתוך ההסתר.
ביום כיפור, עת מתכפרים עוונותינו וסרה המחיצה המבדילה בינינו ובין הקדוש ברוך הוא, חוצה הכהן הגדול בשליחות כולנו את הפרוכת המבדילה בינינו ובין השראת השכינה. הוא מגיע אל פני הכפורת, אשר משנה את סדר האותיות של הפרוכת, ומלמדת על גילוי הפנים של ה' אלינו מתוך כל הכיסויים.
שם בקודש הקודשים, מכסה ענן הקטורת את הכפורת, "כי בענן אראה על הכפורת". 'קטר' בארמית משמעותו 'קשר'. הקטורת מבטאת את הקישור המחודש וההתחברות. ענן אינו מסך של ממש, אלא ערפילים שדרכם אפשר לראות.
את הכיסוי הקבוע מחליף ענן הקטורת, ובזכות הקשר הטהור והמחודש מתגלים אלינו פני שכינה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
