ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
כידוע, בתקופת השואה רצו הצוררים ימ"ש, להרוג ולאבד את כל אשר בזרע ישראל יכונה, ולא הבדילו בין שומר תורה ומצוות למי שהיה רחוק מחיים יהודיים. עיקר מלחמתם הייתה בגוף היהודי.
אולם בעוצם רשעתם, נלחמו גם ברוח היהודית. וכך מנעו שמירת תורה ומצוות, כפו יהודים לגלח את זקנם ועוד, כדי להשפיל ולבזות את כבוד ישראל ואלוקיו.
לפיכך, באה לפני גדולי ישראל בתקופת השואה, השאלה הכבדה והנוראה הבאה. בהלכה נפסק (עיין רמב"ם יסודי התורה, פ"ה), שכל בית ישראל מצווים על קידוש שם ה' הגדול והנורא, שנאמר: "ונקדשתי בתוך בני ישרא-ל". חיוב זה כולל מסירות נפש במצבים שונים על מצוות התורה. אחד המצבים הוא 'שעת השמד', תקופה בה הגויים נלחמים בתורה ורוצים להכריח את ישראל לבטל את מצוותיה, בתקופה כזו חייבים למסור את הנפש על כל המצוות ואפילו על מנהגי ישראל שאינם חיוב בהלכה.
אם כך – אולי תקופת השואה מוגדרת כ'שעת השמד', וממילא יהודים יהיו מחויבים למסור נפשם על כל תג ואות?
ענו הפוסקים – מלחמתם העיקרית של הצוררים באלוקי ישראל היא רצונם (היל"ת) להרוג את עם ישראל. ממילא, המאבק העיקרי של עם ישראל נגדם הוא בכך שנמשיך לחיות. ה'שמד' הוא לא לחיות, ואנו מתנגדים לגזירת השמד בכך שנמשיך לחיות, ולכן התירו לעבור על מצוות התורה מפני פיקוח נפש, ובלבד שישראל יחיה וינצח.
סיוע לדבריהם אפשר למצוא בדיוק דברי הרמב"ם. הרמב"ם בפותחו את הלכות קידוש ה', מציין ככותרת שכל בני ישראל מצווים בקידוש ה', ומיד מפרט את מצבי החיוב השונים. אולם, למרבה ההפתעה, המצב הראשון אותו הוא מפרט, הוא דווקא המקרה בו גוי מאיים על יהודי שיהרגנו אם לא יעבור על אחת ממצוות התורה (שאינם משלוש עבירות החמורות). במקרה זה נפסק שיעבור ולא יהרג, מפני שנצטווינו 'וחי בהם' ולא שימות בהם.
בפשטות, זהו מצב שבו היהודי פטור מלקיים את מצוות קידוש ה', ואם כן – מדוע פתח בו הרמב"ם? האם רק כמבוא למצבים האחרים?
נראה, שהרמב"ם חידש כאן את שחידשו גדולי דור השואה. יש מצב בו קידוש ה' הוא בעצם החיים. המשך חייו של היהודי הוא עצמו קידוש ה', ורק במצבים חריגים עליו למות על קידוש ה'. הנשמה שלנו היא גילוי ה' הגדול בעולם, וכל זמן שאנו חיים, הרי בעצם חיינו מופיע בעולם שם ה'. כמובן, מתוך תובנה זו, עלינו לקדש את ה' גם במעשינו ובהליכותינו.
נמצא, שהצוררים בחושיהם החייתיים והמרושעים, הבינו עוד לפנינו את גודל מעלתנו. הרי הרשעים יצאו להילחם בנו, כי הם הבינו שהיהודים מפיצים בעולם את הטוב ואת המוסריות (כפי שאמר הצורר במפורש בראיונות ובספרים). כלומר, הם שאפו להילחם ברוח היהודית, אך בפועל הם מיקדו את מלחמתם בגוף היהודי. הם הבינו שהרוח היהודית נמצאת בעצם החיים של הגוף היהודי.
בעקבות כך, כדברי ספר תהילים על שיבת ציון, שבה קודם יאמרו הגויים "הגדיל ה' לעשות עם אלה", ואחר כך יאמרו ישראל – "הגדיל ה' לעשות עימנו", גם אנו עלינו קומה בהבנת גודל מעלת ישראל. התחלנו להבין שעל עם ישראל לחזור ולבנות גוף יהודי, חיים יהודיים, לבנות עם החי בארצו כולל מדינה, צבא וחיי ממלכה מלאים.
אך כמובן, על הגוף היהודי להביא את הרוח היהודית לידי ביטוי גלוי. ועינינו נשואות השמיימה בתפילה, שנזכה במהרה להתגשמות חזון העצמות היבשות – וכשם שה' הוציא אותנו מקברינו, וחוברו העצמות והגידים זה לזה, ושב ונבנה הגוף, תתגלה החוצה הנשמה, הרוחניות והחיות, ומלאה הארץ דעה את ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
