ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
כידוע, בתקופת השואה רצו הצוררים ימ"ש, להרוג ולאבד את כל אשר בזרע ישראל יכונה, ולא הבדילו בין שומר תורה ומצוות למי שהיה רחוק מחיים יהודיים. עיקר מלחמתם הייתה בגוף היהודי.
אולם בעוצם רשעתם, נלחמו גם ברוח היהודית. וכך מנעו שמירת תורה ומצוות, כפו יהודים לגלח את זקנם ועוד, כדי להשפיל ולבזות את כבוד ישראל ואלוקיו.
לפיכך, באה לפני גדולי ישראל בתקופת השואה, השאלה הכבדה והנוראה הבאה. בהלכה נפסק (עיין רמב"ם יסודי התורה, פ"ה), שכל בית ישראל מצווים על קידוש שם ה' הגדול והנורא, שנאמר: "ונקדשתי בתוך בני ישרא-ל". חיוב זה כולל מסירות נפש במצבים שונים על מצוות התורה. אחד המצבים הוא 'שעת השמד', תקופה בה הגויים נלחמים בתורה ורוצים להכריח את ישראל לבטל את מצוותיה, בתקופה כזו חייבים למסור את הנפש על כל המצוות ואפילו על מנהגי ישראל שאינם חיוב בהלכה.
אם כך – אולי תקופת השואה מוגדרת כ'שעת השמד', וממילא יהודים יהיו מחויבים למסור נפשם על כל תג ואות?
ענו הפוסקים – מלחמתם העיקרית של הצוררים באלוקי ישראל היא רצונם (היל"ת) להרוג את עם ישראל. ממילא, המאבק העיקרי של עם ישראל נגדם הוא בכך שנמשיך לחיות. ה'שמד' הוא לא לחיות, ואנו מתנגדים לגזירת השמד בכך שנמשיך לחיות, ולכן התירו לעבור על מצוות התורה מפני פיקוח נפש, ובלבד שישראל יחיה וינצח.
סיוע לדבריהם אפשר למצוא בדיוק דברי הרמב"ם. הרמב"ם בפותחו את הלכות קידוש ה', מציין ככותרת שכל בני ישראל מצווים בקידוש ה', ומיד מפרט את מצבי החיוב השונים. אולם, למרבה ההפתעה, המצב הראשון אותו הוא מפרט, הוא דווקא המקרה בו גוי מאיים על יהודי שיהרגנו אם לא יעבור על אחת ממצוות התורה (שאינם משלוש עבירות החמורות). במקרה זה נפסק שיעבור ולא יהרג, מפני שנצטווינו 'וחי בהם' ולא שימות בהם.
בפשטות, זהו מצב שבו היהודי פטור מלקיים את מצוות קידוש ה', ואם כן – מדוע פתח בו הרמב"ם? האם רק כמבוא למצבים האחרים?
נראה, שהרמב"ם חידש כאן את שחידשו גדולי דור השואה. יש מצב בו קידוש ה' הוא בעצם החיים. המשך חייו של היהודי הוא עצמו קידוש ה', ורק במצבים חריגים עליו למות על קידוש ה'. הנשמה שלנו היא גילוי ה' הגדול בעולם, וכל זמן שאנו חיים, הרי בעצם חיינו מופיע בעולם שם ה'. כמובן, מתוך תובנה זו, עלינו לקדש את ה' גם במעשינו ובהליכותינו.
נמצא, שהצוררים בחושיהם החייתיים והמרושעים, הבינו עוד לפנינו את גודל מעלתנו. הרי הרשעים יצאו להילחם בנו, כי הם הבינו שהיהודים מפיצים בעולם את הטוב ואת המוסריות (כפי שאמר הצורר במפורש בראיונות ובספרים). כלומר, הם שאפו להילחם ברוח היהודית, אך בפועל הם מיקדו את מלחמתם בגוף היהודי. הם הבינו שהרוח היהודית נמצאת בעצם החיים של הגוף היהודי.
בעקבות כך, כדברי ספר תהילים על שיבת ציון, שבה קודם יאמרו הגויים "הגדיל ה' לעשות עם אלה", ואחר כך יאמרו ישראל – "הגדיל ה' לעשות עימנו", גם אנו עלינו קומה בהבנת גודל מעלת ישראל. התחלנו להבין שעל עם ישראל לחזור ולבנות גוף יהודי, חיים יהודיים, לבנות עם החי בארצו כולל מדינה, צבא וחיי ממלכה מלאים.
אך כמובן, על הגוף היהודי להביא את הרוח היהודית לידי ביטוי גלוי. ועינינו נשואות השמיימה בתפילה, שנזכה במהרה להתגשמות חזון העצמות היבשות – וכשם שה' הוציא אותנו מקברינו, וחוברו העצמות והגידים זה לזה, ושב ונבנה הגוף, תתגלה החוצה הנשמה, הרוחניות והחיות, ומלאה הארץ דעה את ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
