ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המקור האחד מובא בהקשר לסיוע בטעינה על ידי מי שהוא "זקן ואינה לפי כבודו", שאף שמן הדין פטור בכל זאת יש לו לנהוג לפני משורת הדין: "דתני רב יוסף: +שמות י"ח+ והודעת להם... ואת המעשה - זה הדין, אשר יעשון - זו לפנים משורת הדין." (ב"מ ל ע"ב). מאותו טעם שילם רבי חייא לאשה אותה הטעה בהערכת דינר שהראתה לו – אף שלא היה במעשהו כל התרשלות. (ב"ק צט ע"ב).
המקור השני מובא בהקשר לחיובו לשלם שכר לפועלים ששברו חבית יין שנשאו. (ב"מ פג ע"א) החיוב שם הושתת על הכתוב במשלי: "למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר".
גם ביחס להשבת אבדה במקום בו מן הדין אינו חייב להחזיר הובאה החובה לנהוג לפנים משורת הדין – אך שם לא הובאו לכך סימוכין מהמקרא. (ב"מ כד ע"ב)
תוספות (ב"מ שם) מבארים שביחס להשבת אבידה לא הובא מקור להליכה לפנים משורת הדין משום שאין למשיב כל הפסד כספי. הם מוסיפים שהחיוב לשלם לפועלים למרות שגרמו נזק מהווה חידוש גדול יותר מאשר החיוב בסיוע לטעינה ובהערכתו המוטעית של הדינר ועל כן הביא התלמוד ביחס לכך את הפסוק במשלי ולא הסתפק בדרשת הפסוק "אשר יעשון" שהובאה במקומות האחרים.
להלכה נחלקו הראשונים בשאלה האם בית הדין כופה על הליכה לפנים משורת הדין. שתי הדעות הובאו ברמ"א (חו"מ יב ב), ובפתחי תשובה שם הביא שנחלקו הפוסקים אלו אמצעי כפיה רשאי בית הדין להפעיל כדי להביא להליכה לפנים משורת הדין.
למעשה הדעה הרווחת בין הפוסקים שבית הדין רשאי לכפות על הליכה לפנים משורת הדין בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בצדדים העומדים לפניו. כך למשל יטה בין הדין לכפות על הליכה לפנים משורת הדין כאשר התובע הוא עני והנתבע הוא עשיר או שהוא מוסד ציבורי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
