ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבועיים לפני ליל הסדר התקשר לאמו באילת ואמר לה: "אמא, אני רוצה לחגוג השנה בבית את ליל הסדר כהלכתו".
"בבקשה יא-אבני", אמרה אמו, יוצאת מרוקו, "הבית לרשותך. תעשה כל מה שתרצה".
חיים הגיע הביתה לאילת. לא היה לו מושג מה מצבם של הכלים, מה בשרי, מה חלבי, מה קנוי מגוי, מה הוטבל וכדומה. הוא החליט לקחת את כל הכלים בבית, העמיס אותם על הג'יפ שלו ונסע לעבר הים, שם הטביל את כולם והחזיר אותם הביתה.
השלב הבא היה לבדוק איזה כלי מצריך ליבון קל ואיזה ליבון כבד, ואיזה שטיפה והדחה בעלמא. הוא הפריד בין כלי בשר וחלב, הגעיל, ניקה את כל הכלים וסימן אותם, עד שהכלים לליל הסדר היו כשרים לפי ההלכה. פרט לכך עזר בניקיון הבית, סייד וצבע את הבית לכבוד החג.
שבוע לפני ליל הסדר אמר חיים לאמו כי ברצונו לעשות את הקניות לפסח ולדאוג לכך שכל המצרכים יהיו כשרים. אמו הגישה לו צרור של שטרות כרוכים בגומי, ואמרה: "יא-אבני, לך תקנה לנו כל מה שדרוש לליל הסדר: בשר, עופות, דגים, פירות וירקות, וכל השאר". ואז הוסיפה לפתע: "ואם אתה רוצה לעשות את ליל הסדר כהלכתו כמו בבית אבותיי במרוקו, אל תקנה זיתים!"
"זיתים?! את בטוחה, אמא?!" הופתע חיים, "מה כבר יש בזיתים?!"
"אני לא יודעת", אמרה, "ככה נהגו אצלנו במרוקו. לא אכלנו בפסח זיתים".
הדבר מאוד סיקרן אותו. הוא ידע שיש שלא אוכלים חומוס בפסח כי זה מלשון חמץ ומתנפח, וגם לא אוכלים שום שמתנפח, ואפילו לא אוכלים מלפפון חמוץ בגלל הקרבה הלשונית לחמץ. אבל מה פתאום זיתים?!
חיים הלך ונבר בספרים הקדושים ולא מצא זכר למנהג הזה. הוא וידא שוב עם אמו והיא אמרה לו בביטחון שכך נהגו אצלם.
הוא הלך וקנה הגדה לפסח – 'כה לחי' - לפי מנהג יהודי מרוקו מאת הרב יצחק חזן, אב בית דין בחיפה, וחרש אותה לאורכה ולרוחבה, אך לא מצא בה שום זכר למנהג שלא לאכול זיתים בפסח. הוא התקשר לביתו של הרב חזן ושאל אותו על המנהג שלא לאכול זיתים בפסח, והלה אמר שלא ידוע לו על מנהג כזה. בסיום הציע הרב חזן להתקשר לרב ביטון, רבה של ביריה, "הוא יותר מומחה ממני למנהגי פסח לפי יהודי מרוקו. אולי הוא יודע משהו שאני לא יודע".
חיים עשה כדבריו והתקשר לרב ביטון. גם הוא לא ידע על המנהג הזה והציע לחיים להתקשר לרב של כפר מימון. ואז אמר חיים לעצמו: רגע, למה לי להתקשר לרבנים נוספים?! הרי אני קשור למורנו ורבנו, הרב מרדכי אליהו. אשאל אותו בטרם אמשיך.
בגלל שהייתו באילת הוא התקשר לביתו של הרב אליהו וסיפר לו על הבירור שלו בנוגע לזיתים לפסח.
"באיזו עיר התגוררה אמך במרוקו?" שאל הרב. חיים סיפר לו שאמו גדלה בגבול הערים רבאט וסאלי בתחומו של רבי רפאל אלנקווה המלאך.
"או!" קרא הרב אליהו, "חשבתי שכך הוא! באזור זה היה ליהודים מנהג מוטעה שלא לאכול זיתים בפסח והם הפכו אותו להלכה. ומה מקור המנהג? יש גמרא במסכת הוריות דף י"ג, עמוד ב', שאומרת בשם רבי יוחנן כי 'כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה', והרי כתוב בפסח - 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים', ואם תאכל זיתים - אתה תשכח! וזה מקור מנהגם המוטעה".
חיים הודה לרב אליהו וסיפר את דבריו לאמו. בסופו של דבר חגגה המשפחה סדר פסח כהלכתו, כולל זיתים. כשרים לפסח כמובן.
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
