ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בתחילה הם הסבירו פנים ללשון היידיש של היהודים, שהרי מוצאה מהלשון הגרמנית, וכך חשבו לקרב את היהודים ולבוללם.
הם פקדו כי בכל בתי הספר היהודיים ילמדו הילדים את כל לימודיהם ביידיש בלבד. לאחר פסח תרע"ז גזר השלטון הגרמני על סגירת כל בתי הספר, הן הפולניים והן היהודיים, באמתלה כי ישנה מגפה של מחלות מידבקות. היהודים הבינו היטב את מטרתם האמיתית, שהייתה בעצם לפתוח רשת בתי ספר ממשלתיים בלשון הגרמנית, כדי להטמיע את כל האוכלוסייה ברוח הגרמנית.
מורי וילנה, הן היהודים והן הפולנים, יצאו בגלוי למלחמה נגד גזירה מרושעת זו והמשיכו בלימודיהם למרות האיסור. הרשות הגרמנית נקטה אמצעים מדכאים נגד המורים הממרים, והם נתפסו ונחבשו בבית האסורים. עונשים אלה לא הפחידו את המורים והם לא ביטלו את הילדים מתלמוד תורה, אך בשל המעקב הגרמני קיימו את הלימודים בשעות הלילה. הרשות הגרמנית לא חדלה לרודפם וגזרה כי חל איסור על הליכה ברחובות בשעות הלילה, בהניחם כי ההורים לא ייתנו לילדיהם ללכת בשעות האיסור לבתי הספר. בין אלה שנפגעו מהגזירה היה הרב יחיאל ישראלוב, שאותו מצאו מלמד תורה לפרחי 'תפארת בחורים' ודנו אותו לחודש מאסר.
חג השבועות משמש ובא, ועמו גבר חששו של הרב ישראלוב שמא בחוריו מ'תפארת בחורים' לא יקיימו את מנהג הקדמונים ולא יאמרו תיקון ליל שבועות. הוא ניסה לחשוב כיצד לקיים את חג שבועות כהלכתו.
הרב החל להעביר ידיעה סודית מפה לאוזן, וכל תלמידיו ידעו כי בחג שבועות יהיה עליהם להגיע לפנות ערב, כל אחד יביא עמו את סעודת החג, ואחר כך יעסקו כל הלילה בתורה ויתפללו בהנץ החמה.
הלילה הראשון של שבועות הגיע. כל התלמידים התכנסו מבעוד מועד ל'תפארת בחורים'. הם התפללו מעריב בציבור, קידשו על היין וערכו את סעודת החג בציבור. אחרי ברכת המזון החלו הכול אומרים בהתלהבות תיקון ליל שבועות ועסקו בתורה. הרב עורר את לבם בדרשה חוצבת להבות על זכות הלימוד ועל חשיבות היום הנורא של קבלת מתן תורה.
שני בחורים מהישיבה רצו להיות סמוכים לשולחן הוריהם בסעודת יום טוב, אותה סיימו בשעת ליל מאוחרת כשכבר חל האיסור לצאת לרחוב. לבם לא נתן להם להחמיץ את הלילה הקדוש של מתן תורה. השניים גמרו בדעתם להגיע לישיבה בכל מחיר. הם שמו נפשם בכפם, ובחירוף נפש ממש הלכו ל'תפארת בחורים'. הם הלכו בסמטאות צרות כדי שלא תרגיש בהם שום בריה. כאשר הגיעו לרחוב היהודים והיו סמוכים לשער הברזל של חצר בית הכנסת של וילנה, לפתע שמעו קול קורא בגרמנית: "עמדו!"
הבחורים ראו שני חיילים גרמנים חמושים ברובים שהולכים וקרבים אליהם, ונכנסו מיד לקלויז של 'תפארת בחורים'. הם סיפרו לרב ישראלוב באימה את כל המאורע והתחילו לומר את התיקון עם חבריהם. הרב ישראלוב ראה במעשה לא זהיר זה של שני הבחורים סכנה גדולה לכל באי ישיבתו. הוא עצמו כבר נדון פעם למאסר על שעבר על החוק, ומי יודע מה עלולים הגרמנים לבדות על שני הבחורים בשל בריחתם. ייאוש גדול החל לקנן בנפשו והוא לא מצא שום דרך להירגע, אלא להשליך על השם את יהבו. הוא ציווה על הבחורים ללמוד בקול ובהתלהבות גדולים יותר.
כעבור כמה רגעים נשמע קול נקישה חזקה על דלת הקלויז. לתוך המקום נכנס חייל גרמני נושא רובה ושאל את הבחורים: "מה מתחולל פה?"
השמש של 'תפארת בחורים' הסביר לחייל הגרמני בגמגום רועד ביידיש ובגרמנית רצוצה, כי היהודים קוראים נוסח מיוחד לכבוד חג מתן תורה. החייל הביט בו בחוסר הבנה ושאל: "מי כאן הרבינר?"
בהשפלת ראש הצביע השמש על הרב ישראלוב. החייל הגרמני ניגש אל הרב, הוציא מכיסו איגרת והושיטה אליו. ידיו של הצדיק רעדו. הוא לקח את האיגרת בהבינו שזו פקודת מאסר. לתדהמתו האיגרת הייתה כתובה בעברית צחה: "לכבוד הרב הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי שליט"א בוילנה. בזה אני מאשר שהחייל העומד מולך, המהנדס מר פלוני בן פלוני, הוא נכד הגאון המפורסם רבי מרדכי בנט זצ"ל, ואני מבקש לקרבו לתורה הקדושה, וזכות תורתו של זקנו הגאון זצ"ל תגן עלינו והשם יברך את כל עמו ישראל בשלום".
האיגרת נחתמה בשם אחד מגדולי הרבנים בגרמניה. חיוך התפשט על פני הרב. הוא הביט באהבה בחייל הגרמני-יהודי והגיש לו סידור. הלה לקחו בשתי ידיו וניגש אל ספסלי הלימוד. באותו לילה עסקו כל בחורי 'תפארת בחורים' וחייל גרמני אחד חבוש בכובע פלדה עד הבוקר בקריאת תיקון ליל שבועות.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
