ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ע: 7- עד עא: 1-)
שלב א – חלוקה לחטאת ולהצטרפות
(עא: שליש תחתון "וכל היכא" – עא: 5+)
כשאכל פעמיים את אותו איסור בהעלם אחד, האם תמחוי מחלק:
לגבי חטאת – מחלק (ר' יהושוע) – חומרא.
לגבי צירוף:
משנה בכריתות – אכל שני חצאים: ממין אחד חייב, משני מינים (חלב ודם) פטור.
קושיא (פשיטא) ותשובת ר"ל (שתי אפשרויות) –
- 1.הרישא"ממין אחד חייב" פשיטא!
ר"ל - מדובר בשני תמחויים,
והחידוש שלגבי חטאת מחלק (לחומרא. ר' יהושע), אך לגבי צירוף לא מחלק ומחמירים.
כלומר ר' יהושוע רק לחומרא.
- 2.הסיפא "משני מינים פטור" פשיטא!
ר"ל – באמת מדובר במין אחד,
ברישא זה בתמחוי אחד – ומצטרף, בסיפא – בשני תמחויים – ולא מצטרף.
ויוצא ששני תמחויים מחלקים גם לחטאת וגם לצירוף,
כלומר - ר' יהושע לחומרא ולקולא שמחלק.
(והחידוש ברישא – היתה לו ידיעה בינתיים, ואין ידיעה לחצי שיעור (ר"ג)).
שלב ב – האם חלוקה אחרי החטאים מחלקת?
(עא: 5+ עד עא: 1-)
אם נודע בין ובין – ודאי שמחלק.
אם לא נודע בין ובין (העלם אחד), אך אחרי שחטא היה משהו שחילק:
רי"ח – מחלק ("על חטאתו"). [ו"מחטאתו" – לגבי צירוף אחד וחצי וחצי, ראה להלן].
ר"ל – לא מחלק ("מחטאתו") [ו"על חטאתו" שמחלק – לאחר כפרה].
רבינא מעלה שלוש אפשרויות במה נחלקו:
|
| א. נודע לו אחר כך אחד אחד | ב. נודע לו אחר כך | ג. נודע לו אחר כך |
רב אשי דוחה: |
| 1 | מחלוקת | מחלק | מחלק | למה ר"ל העמיד את הפסוק "על חטאתו" שמחלק לאחר כפרה. שיעמיד לאחר הפרשה (ב). |
| 2 | לא מחלק | מחלוקת | מחלק | למה לא העמיד רי"ח את "מחטאתו" שלא מחלק בלפני הפרשה (א). |
| 3 | מחלוקת | מחלוקת | מחלק |
|
רבינא לרב אשי - אולי גם מי שהביא את המחלוקת הסתפק בכך, ולכן הביא את האפשרויות הקיצוניות.
נספח: הדין של "אחד וחצי" שרי"ח לומד מ"מחטאתו" (עא: 13+ לשלוש שורות)
אכל 1.5,
נודע לו על 1,
אכל עוד 0.5 (בהעלם אחד עם החצי ששנשאר),
רי"ח – שני החצאים לא מצטרפים (רש"י – כי החצי הראשון כבר התכפר. וזה מה שלומד רי"ח מ"מחטאתו", שמכפר רק על חלק, ועל השאר אין צורך).
(ע: 7- עא. שליש תחתון)
שלב ג – גרירת חטאת באכל זיתי חלב
הקדמה:
הגמרא כאן שמניחה שאם חטא פעמיים בהעלם אחד, אפילו שנודע לו בנפרד, מביא אחד, סוברת שהידיעות שאחרי לא מחלקות, שזה או כר"ל או גם כרי"ח לעיל בשלב א.
אכל שני זיתי חלב,
נודע לו על הראשון
אכל עוד זית,
נודע לו על השני והשלישי.
הדין:
הביא על 2, גם 1 + 3 כלולים.
הביא על 1 או 3 – 2 כלול, האם גם 3 או 1 נגררים?
רבא – לא, אביי – כן (גרירה). ורבא הודה לאביי.
שלב ד – קצר וטחן ושוב קצר וטחן
בהעלם אחד, אך עם שינוי מסוים:
פעם ראשונה בשגגת שבת (חייב 1),
פעם שנייה בשגגת מלאכות (חייב 2).
דיון א – האם נחשב העלם אחד?
רבא ואביי – כן,
(ואמנם באמצע נודע לו ששבת, עדיין לא נודע לו שחטא כי באותו רגע כבר שכח את איסור המלאכות, וממילא לא ידע שחטא)
ר' זירא מתלבט,
רב אסי – לא (והדגיש שלא לגבי חטאת ולא לגבי צירוף),
שהרי הידיעה שלו השתנתה בין החטאים.
[והקשו עליו האם תמיד חטאות וצירוף הולכים יחד, וענה שכן (שלב ב לעיל)].
דיון ב - גרירה לגרירה (בדעת רבא ואביי)
כאמור, רבא ואביי – החטאות של זוג אחד כוללות את השני.
לכן:
- אם נודע לו קודם על הזוג הראשון, הם כוללים את הזוג השני.
- אם נודע לו קודם על אחד מהשני (קצירה), הוא כולל את הדומה לו בראשון, והוא גורר את הטחינה.
לגבי הטחינה בשני:
רבא – לא (זו גרירה לגרירה),
אביי – כן.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
