ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אך יש פעמים שאותה מילה חשובה... 'סליחה', מרגיזה אותנו. אנו מרגישים שהיא נאמרת מהשפה ולחוץ. דוגמא נפוצה ל'סליחה' חיצונית כזו היא המקרים שבהם האדם מבקש סליחה, ומעט אחר כך שב אל קיאו, ושוב חוזר ומבקש סליחה וחוזר חלילה. תחושתנו היא שבקשת הסליחה באה לאפשר את הפגיעה הבאה, בבחינת 'אחטא ואשוב'. (ומי מאיתנו לא לוקה לעיתים בכך? הרי לצערנו הרב כולנו מקבלים החלטות טובות, שאיננו עומדים בהם).
תופעה זו היא שגרמה ל... מכות מצריים.
ידועה שאלתו של הרמב"ם – כיצד הקשה ה' את לב פרעה, הרי בכך נשללה ממנו ה'בחירה החופשית', ואי אפשר להענישו על מעשים שאינו אשם בהם?
ותשובתו – בתחילה פרעה עשה את מעשיו הרעים בזדון, והשלב בו שללו ממנו את הבחירה החופשית הוא כבר חלק מעונשו.
לעומתו, רש"י (שמות ז,ג) עונה תשובה פחות מוכרת: "גלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי אלילים לתת לב שלם לשוב. טוב לי שיתקשה ליבו". כלומר, רש"י מבאר שתשובתם של הגויים אינה שלימה, ופרעה רק יתקן את מעשיו כלפי חוץ ואחר כך ישוב לסורו, לפיכך העדיף הקב"ה להקשות את ליבו. ובאמת, במהלך עשרת המכות, פרעה הבטיח למשה מספר פעמים שיתקן את מעשיו, אך התכחש אחר כך להבטחותיו.
עיקרון זה בקשר לתשובת הגויים אנו מוצאים גם אצל אנשי נינווה. המדרש מבאר שיונה סירב ללכת להזהיר את נינווה, מפני שידע ש"הגויים קרובי תשובה הם" (ילקוט שמעוני יונה א), וכל תשובתם מהשפה ולחוץ. שבים הם בקלות, קורעים בגדיהם אך לא קורעים את ליבם. ותשובה כזו שתבוא במהירות כ'קיקיון' תביא, חלילה, קטרוג על ישראל, שלא שבים כל כך מהר. ואכן כתוב, שלאחר שחלפה הגזירה מעל נינווה, שבו אנשי נינווה למעשיהם הרעים, והעיר חרבה.
מדהים לגלות, שבפרקי דרבי אליעזר (מג) מובא שמלך נינווה היה לא אחר מאשר... פרעה, שחי דורות רבים אחרי קריעת ים סוף. לאור דברי רש"י יכולים אנו להבין, שיתכן ולא היה זה אותו אדם כפשוטו, אלא שחז"ל ראו את המשותף בין תשובתם השטחית של השניים.
מכאן למדנו על תשובתם העמוקה של ישראל. ישראל אנשי אמת הם, לוקח להם זמן לצלול לעומק ולתקן מבפנים, אך בסופו של יום מתקנים באומץ וביסודיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
