ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(נח: שליש תחתון – נט: 7-)
במה איש לא יצא
סיבות שנראה: מעין משוי, שמא יוריד (צחוק, שירותים), מראית עין.
א. לא בסנדל יחיד
A. טעם האיסור:
רש"י – 1. מראית עין - שלא יחשדו בו שאת השני סוחב. 2. שלא יצחקו עליו ויוריד ויטלטל.
B. אם יש לו מכה מותר (שאז אין את הסיבות הנ"ל)
באיזו רגל:
רב הונא – של המכה (הסנדל למניעת צער מהקרקע),
חייא בר רב – בלי המכה (הסנדל לעונג, ובמכה זה מפריע)
ראיה מרי"ח -
ביקש את סנדליו והביאו לו של ימין, ואמר "עשיתו מכה".
דחייה – אוי התכוון שעשיתו לרגל שמאל של מכה.
C. סדר נעילת הנעליים
רי"ח – שמאל קודם (כתפילין. וכן בסיפור הנ"ל, שלא רצה את של ימין ראשון).
ברייתא – ימין (וכן בסיכה, אא"כ סך כל הגוף ואז מתחיל בראש).
להלכה (מהקל לכבד):
- רב אשי על רב כהנא שלא הקפיד
- רב יוסף – אפשר כך ואפשר כך.
- (אביי – 1. אילו ידע רי"ח על הברייתא אולי היה חוזר בו. 2. עדיף כר"נ בי"צ:)
- ר"נ בי"צ – יר"ש יוצא ידי שניהם (נועל של ימין וקושר של שמאל).
ב. ולא בתפילין, אך אין חטאת
(יש מחלוקת בעירובין אם מניחים תפילין בשבת)
רב ספרא -
- 1.למה לא יוצאים:
למי שאומר שאינו זמן תפילין – ברור, זה דומה משוי.
אפילו למי שאומר שזה זמן תפילין – שמא יוריד כשנכנס לשירותים ויטלטל. - 2.למה אין חטאת:
אם זה זמן תפילין – ודאי שאין (רק גזירה).
אז אינו זמן תפילין – זה דרך מלבוש (רק דומה למשוי).
ג. ולא בקמיע שאינו מן המומחה
בקמיע מומחה אין חשש שיוריד, וכן זה כלבוש ואינו כמשוי.
א. הוספות בברייתא א –
- כתב או עיקרין.
- גם כשאיו בו סכנה.
- גם כשזה רק למניעה.
- מותר לקשור ולהתיר ברה"ר, ולא חוששים שיטלטל.
- לא יקשור בשיר או טבעת, שאז נראה כתכשיט והרי אינו, ונראה כמשוי.
ב. מומחה:
A. רב פפא – מספיק שהאיש מומחה,
(ומשמע שגם אם הקמיע מומחה).
B. מתי נהיה מומחה:
- 1.סתירה בין ברייתא א לב –
ברייתא א – קמיע אחד, שריפא 3 פעמים אותו אדם (וכל שכן 3 אנשים, באותה מחלה).
תשובה – הקמיע מומחה.
ברייתא ב – שריפא שלושה אנשים.
תשובה – האדם מומחה, וצריך לרפא 3 מחלות שונות ל3 אנשים.
- 2.שואל רב פפא – אם ריפא 3 מחלות שונות (ב-3 קמיעים) לאותו אדם? תיקו.
(סא: שליש)
ג. האם יש בקמיעות קדושה:
לגבי מה:
- a.להציל מדליקה לחצר לא מעורבת – לא מצילים.
- b.לגנוז – גוזרים וגונזים את השמות ואת השאר זורקים.
- c.אלא האם מותר להיכנס לבית הכסא?
ראיה ממשנתנו שמותר, שהרי אם אסור, למה מותר לטלטל (כמו תפילין, שמא יכנס לשירותים).
דחיות:
- 1.מותר להחזיק הקמיע ביד, ולכן גם אם יטלטל זה בסדר.
דחייה – ר' אושעיא – אסור ביד.
אכן במשנה מותר להיכנס לשירותים, אך זה דווקא כי:
- 2.במשנה מדובר בקמיע של עיקרין.
דחייה – ברייתא א – גם של כתב. - 3.במשנה זה דווקא בחולה שיש בו סכנה ולכן התירו להיכנס עם זה לשירותים.
דחייה – ברייתא א – גם בחולה שאין בו סכנה.
- 4.במשנה מדובר במכוסה עור ובזה מותר להיכנס לשירותים.
(ואילו בתפילין אסור, כי יש את האות שין שהיא הלמ"ס).
ד. ולא בשריון קסדה ומגפיים.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
