ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מבצע "עמוד ענן"
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חיילינו בדרום
ההלכה מתירה במצב זה ליטול תפילין (שש"כ מא, לד). ובמוחי חולפת המחשבה – ראה עמך ישראל קדושים, דאגתו של היוצא לשדה הקרב נתונה לקיום מצוות תפילין.
בימים אלה, אנו נתונים במערכה נוספת מול אויבינו. סיבוב נוסף במלחמתנו על ארצנו הקדושה. מי שטעה לחשוב שהחלשת אחיזתנו בארץ ישראל תביא שקט ורגיעה, גילה את המציאות טופחת על פניו באכזריות. להיפך, האחיזה במצוות ה' לנחול את הארץ היא המביאה גם שלום וטוב גשמי.
הסיפור בו פתחנו הוא דוגמא לכך, שהמלחמה המהווה מאמץ להישגים גשמיים היא גם פתח להתרוממות רוחנית. ואכן, כבר במסכת מגילה (יח) נאמר: "בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא". המלחמות הם הפתח להבאת הגאולה, "מלחמה אתחלתא דגאולה היא". וכפי שאמר במשפט נוקב הרב קוק זיע"א – "כשיש מלחמה גדולה בעולם, מתעורר כוח משיח".
יש כמה סיבות לקשר בין מלחמה וגאולה, וביניהם – א. במלחמה מתגלים באדם כוחות גדולים ועצומים, שלא קיימים בו בחיי היום יום. האדרנלין שוצף בעורקים, הכל מגויס לשדה הקרב, וכוחות חדשים מתגלים. בכוחם של כוחות אלו לרומם את האדם והעולם למחוזות חדשים.
ב. שאיפת המלחמה היא להביא סדר חדש לעולם. איננו רוצים שהמציאות הקודמת תמשיך. (ולכן תפילתנו ותביעתנו בעת הזאת, שהמנהיגים יחושו את רוח וגבורת העם, ויכריעו את המערכה בניצחון אמיתי). מלחמה שלא קידמה את המציאות היא מלחמה מיותרת. שאיפת תיקון זו היא שאיפת גאולה.
לסיבות אלו ניתן למצוא רמז בפרשת השבוע. יעקב אבינו רואה בחלומו את הסולם, אשר מלאכי אלוקים עולים וירדים בו. מלאכים אלו, אומר רש"י, הם מלאכי ארץ ישראל העולים למעלה, ומלאכי חוץ לארץ היורדים ללוותו בדרכו. ובחזרתו ארצה (בסוף הפרשה) שב ופוגש הוא שני מחנות מלאכים, לפי שנפרדים ממנו מלאכי חו"ל ושבים מלאכי ארץ ישראל.
הרמב"ן מצרף את דברי פרקי דר"א על כך, שיעקב רואה באותו לילה את המלאכים – שרי אומות העולם, שעולים מספר שליבות בסולם כמניין השנים שהעם שלהם ישלוט בעולם.
וודאי סודות גדולים בדבר, שקטונתי מלהבין, ובכל זאת אולי אציע נקודה אחת. החסד לאברהם כותב, שיהודי שזוכה ועולה לארץ ישראל, בלילה הראשון שלו בארץ, הוא מקבל נשמה חדשה של ארץ ישראל. יש נשמה של חו"ל ויש נשמה של ארץ ישראל.
מלאך הוא מהות רוחנית. גם נשמה היא מהות רוחנית. בשעה שיעקב יוצא לחו"ל הרי הנשמה של ארץ ישראל עולה למעלה, ובמקומה כביכול יורדים מלאכים של חו"ל. ישראל נמסרים בידי הכוחות הרוחניים של אומות העולם, השולטים בארצות העמים - חוץ לארץ. (וכבר היו שרמזו, עיין למשל בעל הטורים, שהסולם הוא נשמת יעקב, והמלאכים עולים ויורדים בו – ביעקב). לכן, יעקב שרואה בלילה הזה את מלאכי חו"ל, רואה את שרי אומות העולם השולטים בבניו.
ובחזרתו ארצה, שב יעקב וזוכה בנשמת ישראל, הפנימית מכל המלאכים, נשמת ארץ ישראל. ואת מלאכי חו"ל שולח הוא עם הרכוש שצבר בחו"ל, לתת מנחה לעשיו. עשיו הוא תאומו של יעקב. ובמילים אחרות - כל שיש ביעקב בחיוב, יש בצורה הפוכה בעשיו. ובמנחה זו הוא נפרד מהכוחות השליליים של חו"ל.
ומיד אחר כך, בלילה בו נכנס יעקב לארץ, עליו להילחם ולהיאבק במלאך של עשיו. ובמאבק זה מתגלים כוחותיו של יעקב עד הסוף, וזוכה הוא בשמו השלם – ישראל. והולך משם לגאולה השלמה בזריחת השמש, במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
