ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מבצע "עמוד ענן"
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חיילינו בדרום
ההלכה מתירה במצב זה ליטול תפילין (שש"כ מא, לד). ובמוחי חולפת המחשבה – ראה עמך ישראל קדושים, דאגתו של היוצא לשדה הקרב נתונה לקיום מצוות תפילין.
בימים אלה, אנו נתונים במערכה נוספת מול אויבינו. סיבוב נוסף במלחמתנו על ארצנו הקדושה. מי שטעה לחשוב שהחלשת אחיזתנו בארץ ישראל תביא שקט ורגיעה, גילה את המציאות טופחת על פניו באכזריות. להיפך, האחיזה במצוות ה' לנחול את הארץ היא המביאה גם שלום וטוב גשמי.
הסיפור בו פתחנו הוא דוגמא לכך, שהמלחמה המהווה מאמץ להישגים גשמיים היא גם פתח להתרוממות רוחנית. ואכן, כבר במסכת מגילה (יח) נאמר: "בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא". המלחמות הם הפתח להבאת הגאולה, "מלחמה אתחלתא דגאולה היא". וכפי שאמר במשפט נוקב הרב קוק זיע"א – "כשיש מלחמה גדולה בעולם, מתעורר כוח משיח".
יש כמה סיבות לקשר בין מלחמה וגאולה, וביניהם – א. במלחמה מתגלים באדם כוחות גדולים ועצומים, שלא קיימים בו בחיי היום יום. האדרנלין שוצף בעורקים, הכל מגויס לשדה הקרב, וכוחות חדשים מתגלים. בכוחם של כוחות אלו לרומם את האדם והעולם למחוזות חדשים.
ב. שאיפת המלחמה היא להביא סדר חדש לעולם. איננו רוצים שהמציאות הקודמת תמשיך. (ולכן תפילתנו ותביעתנו בעת הזאת, שהמנהיגים יחושו את רוח וגבורת העם, ויכריעו את המערכה בניצחון אמיתי). מלחמה שלא קידמה את המציאות היא מלחמה מיותרת. שאיפת תיקון זו היא שאיפת גאולה.
לסיבות אלו ניתן למצוא רמז בפרשת השבוע. יעקב אבינו רואה בחלומו את הסולם, אשר מלאכי אלוקים עולים וירדים בו. מלאכים אלו, אומר רש"י, הם מלאכי ארץ ישראל העולים למעלה, ומלאכי חוץ לארץ היורדים ללוותו בדרכו. ובחזרתו ארצה (בסוף הפרשה) שב ופוגש הוא שני מחנות מלאכים, לפי שנפרדים ממנו מלאכי חו"ל ושבים מלאכי ארץ ישראל.
הרמב"ן מצרף את דברי פרקי דר"א על כך, שיעקב רואה באותו לילה את המלאכים – שרי אומות העולם, שעולים מספר שליבות בסולם כמניין השנים שהעם שלהם ישלוט בעולם.
וודאי סודות גדולים בדבר, שקטונתי מלהבין, ובכל זאת אולי אציע נקודה אחת. החסד לאברהם כותב, שיהודי שזוכה ועולה לארץ ישראל, בלילה הראשון שלו בארץ, הוא מקבל נשמה חדשה של ארץ ישראל. יש נשמה של חו"ל ויש נשמה של ארץ ישראל.
מלאך הוא מהות רוחנית. גם נשמה היא מהות רוחנית. בשעה שיעקב יוצא לחו"ל הרי הנשמה של ארץ ישראל עולה למעלה, ובמקומה כביכול יורדים מלאכים של חו"ל. ישראל נמסרים בידי הכוחות הרוחניים של אומות העולם, השולטים בארצות העמים - חוץ לארץ. (וכבר היו שרמזו, עיין למשל בעל הטורים, שהסולם הוא נשמת יעקב, והמלאכים עולים ויורדים בו – ביעקב). לכן, יעקב שרואה בלילה הזה את מלאכי חו"ל, רואה את שרי אומות העולם השולטים בבניו.
ובחזרתו ארצה, שב יעקב וזוכה בנשמת ישראל, הפנימית מכל המלאכים, נשמת ארץ ישראל. ואת מלאכי חו"ל שולח הוא עם הרכוש שצבר בחו"ל, לתת מנחה לעשיו. עשיו הוא תאומו של יעקב. ובמילים אחרות - כל שיש ביעקב בחיוב, יש בצורה הפוכה בעשיו. ובמנחה זו הוא נפרד מהכוחות השליליים של חו"ל.
ומיד אחר כך, בלילה בו נכנס יעקב לארץ, עליו להילחם ולהיאבק במלאך של עשיו. ובמאבק זה מתגלים כוחותיו של יעקב עד הסוף, וזוכה הוא בשמו השלם – ישראל. והולך משם לגאולה השלמה בזריחת השמש, במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
