ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ח. 5+ - ט. 1+)
חלק א – כוורת (סלסילה עגולה)
הקדמה – מהתורה אין איסור להוציא דבר שהוא עצמו רה"י. בדבר עגול, צריך שיהיה מספיק מקום לרבע בתוכו ריבוע של ארבעה על ארבעה טפחים.
א. מקרה ראשון
הסלסילה בגובה עשרה טפחים וקוטר שישה טפחים. אם הוציאו אותה לרה"ר פטור, כאמור.
ב. המקרה השני
אדם שהוציא בשבת סלסילה שגבוהה עשרה טפחים אבל הקוטר שלה פחות משישה טפחים:
- אביי - חייב.
- ורבא – פטור, כי יש בליטות של הנצרים מעל עשרה טפחים, ואז לא כל הכלי נמצא ברה"ר ולכן פטור (ולאביי הבליטות לא משמעותיות).
ג. המקרה השלישי
סלסלה בגובה של שבעה וחצי טפחים שהניחו הפוך.
- אביי – פטור, מכיוון שדיני לבוד מחשיבים את הסלסילה כאילו היא נחה על הארץ עוד כשהייתה באוויר במרחק של פחות משלושה טפחים ואז חלק מהסלסילה נמצא מחוץ לרה"ר ולכן פטור.
- רב אשי – חייב, כי דיני לבוד רלוונטיים בשימוש הרגיל של המחיצות ולא במקרה שבו הפכת את הסלסילה.
חלק ב – זרק על עמוד או גומא
א. זורק על עמוד
אם אדם זרק חפץ מרשות היחיד לרה"ר והחפץ נפל על עמוד:
- אם הוא פחות משלושה טפחים - חייב (טפל לקרקע).
- אם העמוד בין 3-9 טפחים – פטור (מקום פטור).
- בעמוד של תשעה טפחים חייב כי הוא נועד לכתף ונחשב חלק מרה"ר.
ב. גומא
גומא של תשעה טפחים ברה"ר.
- רב יוסף - רה"ר (כי מצניעים שם),
- רבא גומא - לא נחשבת כרה"ר.
(2 קושיות על רבא ותירוצים, וראיה לשיטתו).
ג. חבילת קנים
רב יהודה - חבילת קנים שלא עקר אותה אף פעם ובכל זאת קידם אותה בבת אחת – פטור.
חלק ג - איסקופא
הברייתא בדף ו' לימדה שאדם שעומד על המפתן מותר לו לקחת ולתת חפץ לאדם שנמצא בבית וברה"ר.
מה מעמדו של המפתן עצמו? המפתן הוא מקום פטור ולכן מותר להעביר אליו וממנו חפצים ובלבד שלא יעביר מרשות לרשות דרך מקום הפטור.
קשה על רבא – רבא חייב במטלטל חפץ ד"א ומרים מעל י"ט?
תשובה – בברייתא היתה הנחה במקום הפטור ואצל רבא לא היתה הנחה.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
