ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
וז"ל הכתוב:
"וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ה יג).
משמעות ברכה זו היא, כי לעולם ברירת המחדל של בחירת הכהן הגדול תהיה מישהו מזרעו של פנחס.
שכרו הגדול של פנחס הוא על המעשה המתואר בסוף פרשת בלק:
"וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ" (שם, שם ז).
ברגע של משבר ידע פנחס איך אוחזים בכלי נשק, ברומח ולהשתמש בו.
גם בפרשה הבאה מתייצב פנחס הלוי הכהן בראש הלוחמים. משה שלח שנים עשר אלף נציגים של כל עם ישראל, להלחם במדיינים, בראשם הוא מעמיד את פינחס.
וז"ל הכתוב:
"נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ: ... הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְקֹוָק בְּמִדְיָן: ... וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ"(שם ל"א ב-ו).
זו הייתה דרכו של עם ישראל לאורך כל הדורות. חייליו של יהושע בן נון אחזו בחרב ונלחמו על שחרור הארץ, יחד עם זאת נתבעו על לימוד התורה. חייליו של דוד ידעו לחגור את חרבם, כדי להגן על אחיהם וידעו גם לחגור את חרבם להלחם במלחמתה של תורה (עיינו מגילה יד ע"א). כך גם תלמידיו של רבי עקיבא, לוחמיו של בר כוכבא, הלוחמים על עצמאות ישראל. כך גם נפסק להלכה, כי לכתחילה דווקא יראי השמים, העוסקים תדיר בתורה הם הראשונים להתגייס, הירא ורך הלבב מעברות שבידו משוחרר ממלחמת (רשות) (עיינו סוטה מג ע"ב, ברמב"ם פ"ז מהלכות מלכים ונושאי הכלים שם). גם בימינו אנשי ישיבות ההסדר והמכינות, מתייצבים כנדרש וכיאות בראש הלוחמים ומקדשים שם שמים ברבים.
מניסיוננו רב השנים מוכח, שרמתם התורנית איננה נפגעת והם יכולים לשמש גם כחד החנית של גדולי התורה בני גילם.
בימים אלה שהפולמוס הציבורי בעניין חוק טל עולה לדיון, חובה עלינו לקרא לידידינו ושותפינו, ראשי עולם התורה החרדים:
נצלו את ההזדמנות! דווקא היום, אם תבואו מתוך גישה של שותפות, תצליחו לגייס תמיכה ציבורית רחבה ביותר, שתכיר בחשיבות לימוד התורה בעם ישראל, תְּקַבֵּעַ אותו בחוק המדינה ולא רק באיזשהו "סטטוס קוו" ו/או אילוצים קואליציוניים! מאידך, תעזרו לכל מי שאיננו מסוגל ללמוד תורה יומם ולילה, לקיים את חובותיו כלפי עצמו, כלפי משפחתו וכלפי עמו ומדינתו. קבלו החלטה, שכל מי שאין לו סיכוי להיות בשורה הראשונה של ההנהגה התורנית, אחרי כמה שנים בישיבה הגבוהה, ישרת שירות צבאי, ילמד מקצוע ויקבע עתים לתורה.
הבה נתפלל כי גם מחלוקת זו תמצא את פתרונה בדרכי נועם,
מתוך כבוד הדדי ועל בסיס ההכרה בחשיבות הרמה הרוחנית של עם ישראל לכל שדרותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
