ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יג. 5+ עד יג: 9-)
חלק א – הרחקות בין אסורים בביאה
א. לא יאכל הזב עם הזבה
לא יאכלו עם אסור/ה שמא יבואו לידי איסור,
ולמה כתוב זב עם זבה? כי בטהור עם זבה ממילא החמירו שלא תטמא החולין, ומכאן אמר ר"ש ב"א בברייתא "בוא וראה עד היכן פרצה טהרה בישראל!".
ב. באותה ברייתא – לא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ
- אביי – שמא יאכילנו פירות לא מעושרים.
- רבא – שמא בפעם הבאה (כשהפרוש יהיה כבר טהור) יאכילנו דבר טמא.
ג. האם לנידה מותר לישון עם בעלה בבגדים?
ראיות שאסור -
- ת"ש -
a. ב"ה – לאחד אסור להעלות עוף וגבינה על השולחן שמא יאכלו. - רשב"ג – לשניים מותר לאכול עוף וגבינה (אבל מבארים שבמכירים – אסור).
לפי זה (יש שתי גרסאות אך העיקרון זהה):
עם נידה זה שניים (סיבה להקל) שמכירים (סיבה להחמיר) ואמורים להיות אסורים,
אך דוחים – שניים + שינוי (בגדים) – מקלים.
- משנתנו -
לא יאכל הזב עם הזבה.
דחייה – שם אין שינוי. - בתיאור של יחזקאל – "ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב", כמו שבאשת רעהו אסורים גם בבגדים, כך גם עם נידה.
ר' פדת – מותר
"לא תקרבו לגלות ערווה" – מהתורה רק ביאה ממש אסורה בכל העריות, ומדרבנן גם שאר קרבה, אך בבגדים מותר.
[שני סיפורים על זה:
- עולא – מצד אחד החמיר שאסור שום קרבה (על פי העיקרון של נזיר שיתרחק מהכרם),
מצד שני נשק לאחיותיו על בית החזה/יד (תוס' – כי הכיר בעצמו שלא יבוא להרהור). - תלמיד אחד ת"ח שמת כי בימי ליבונה היה בקרוב בשר.
[לא ממש, אלא: רב דימי - במיטה אחת רחבה, במערבא – סינר מפריד,
וחשב שימי ליבונה + מיטה/סינר מותר].
חלק ב – ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון
א. ברייתא - ואלו
כלומר שהכוונה להלכות שהוזכרו במשנה הקודמת (לא יקרא לאור הנר).
ב. עוד על חנניה ב"ח ב"ג
- כתב את מגילת תענית, שהיו מחבבים את ניסי ההצלה מהצרות.
[רשב"ג – אנחנו לא כתבנו כי: - יותר מדי.
- אין שוטה נפגע.
- אין בשר המת שבחי מרגיש באיזמל.
- פירש את ספר יחזקאל כך שיסתדר עם התורה, אחרת היה נגנז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
