ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
שבת אחת בשעת בוקר, בעת שלייבל חפר בורות, נתקל לפתע בבצל קטן שהיה טמון עם שורשיו בקרקע. זה היה אוצר של ממש. הוא רצה לתולשו, אבל אז נזכר שהיום שבת. מה לעשות, התייסר בינו לבין עצמו, האם לעבור על מלאכת תולש בשבת, הרי מדובר כנראה בפיקוח נפש?! הוא לא מצא מענה בנפשו ובמשך שעות ארוכות נקרע בין הצורך לחיות לבין הרצון לשמור שבת כמיטב יכולתו. אמנם היה אנוס לחלל שבת בחפירה, אבל מי מכריחו לתלוש את הבצל?! אולי לא מדובר בפיקוח נפש המניח לו לעשות מלאכה, אלא רק בהקלה זמנית על רעבונו?!
מחשבותיו המייסרות הצטרפו למוחו היגע והוא חש שכולו בוער באש הספק. הבצל הטרי המשיך לקרוץ לו. לבסוף החליט בכוחות נפש עילאיים: אני לא תולש את הבצל, יהיה מה שיהיה!
הוא כיסה את הבור וקבר את הבצל בתקווה שלמחרת, ביום ראשון, יצליח לאתרו. כל אותו לילה של מוצאי שבת הרהר ללא הרף בבצל הטמון בקרקע כאיש המהרהר באוצר הטמון במעבה האדמה. למחרת הגיע לאותו מקום, חפר במקום המשוער ולאכזבתו הרבה הבצל נעלם ואיננו. הוא הצטער על הארוחה הדשנה שהפסיד, ומאידך חש שמחה על שמסר את נפשו למען קדושת השבת.
כעבור יומיים פנה אליו הקאפו, מנהל העבודה היהודי, ופקד עליו לשאת עם יהודי נוסף שקים של בצלים עבור הגרמנים כדי להעמיסם במשאית. הוא החל בסחיבת שק גדול למדי וחש שזו משימה קשה מדי לכוחותיו הדלים. היה בכך גם לעג לרש: הנה התייסר בשל בצל אחד, שיכול היה להיות שלו, וכעת עליו לשאת על כתפו הדלה בצלים רבים שאינם שלו...
הוא הלך בדרך החתחתים וחש שכוחותיו אוזלים. כבר ידע היטב מה דינו של מי שנופל - צרור יריות מרובהו של חייל נאצי. רבים מאחיו היהודים שלא עמדו בעול סיימו את חייהם בקולות רעמים ספורים.
לייבל רצה מאוד לחיות, אבל הגוף לא נשמע לו. חלף רגע ועוד רגע. הגוף היה משותק לגמרי. השכל פקד: המשך הלאה! אך לשווא. לייבל קרס תחת העול והשתרע ארצה באפס כוחות. השק שעל כתפו נפל ונקרע והבצלים התפזרו לכל עבר. לייבל החל לקרוא קריאת שמע וחיכה לשמוע את הירייה שתשים קץ לסבלו.
כעבור רגע בודד שמע צעקה מפיו של המפקד הנאצי: "מה אתה שוכב לנוח, כלב יהודי. קום על רגליך! אנחנו צריכים לנסוע מיד".
להפתעתו של לייבל, הנאצי לא ירה לעברו, אלא פקד על היהודי שעבד עימו לעלות על המשאית ונתן לנהג פקודה לנסוע. וכך לייבל מצא את עצמו לבדו, הוא ושק הבצלים השרוע לצידו ארצה. הוא החל לספור את הבצלים הגדולים והגיע למספר שבעים.
המשאית נעלמה מטווח ראייתו. לייבל החל לקלוט מה קרה. אתמול כמעט יצא מדעתו בגלל בצל אחד קטן בתוך הבור וכעת שוכבים לצידו שבעים בצלים גדולים! אבל איך ירים אותם, הרי הוא מותש לחלוטין?! הדקות חלפו ולייבל החל להתאושש. הוא ידע מה עליו לעשות: לקחת את הבצלים למקום מסתור. כאשר כוחותיו חזרו אליו מעט, גרר את הבצלים והחביאם במעבה האדמה סמוך למקום המגורים. היה לו ברור לגמרי מה אירע כאן. בזכות העמידה בניסיון הבצל בשבת, כאשר חסה בצל האמונה, זכה לאוצר בלום של בצלים.
מדי יום החליף לייבל עם השומר האוקראיני בצל תמורת מנת לחם, שממנה גם נתן לאחיו, וכך הצליחו לשרוד את התופת. לאחר סיום המלחמה עלה לארץ ישראל ולירושלים ושם נודע כבונה מקוואות.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
