ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
האב היה אדם קשה, שהכה את אמה באכזריות וגרם לגילה לשנוא אותו.
האב לא היה המכה היחיד במשפחה. גם אחיו, הדודים, נהגו להכות אותה ואת אחיותיה, כשרצו לעשות משהו שחרג מהחוקים הלא כתובים: אסור היה להן להסתובב סתם כך, אסור ללכת לחברה, אסור ואסור...
סבלה הגדול היה זהותה הלא ברורה. מי היא? יהודייה או מוסלמית, הרי לפי היהדות היא יהודייה ולפי האסלאם מוסלמית. אילו חגים הם חגיה, הרמדאן ועיד אל-פיטר או חנוכה ופורים? היא הרגישה דחויה בחברה הערבית וגם בחברה היהודית.
בגיל 25 הכירה גילה את בעלה המוסלמי, שהיה מקסים וטוב אליה כמו בכל הסיפורים המזרח-תיכוניים המעורבים. אחרי שנת היכרות הם התחתנו והיא התאסלמה, וקיוותה שיקיץ הקץ על סבלה הפיזי והרוחני.
וכמו בהמשך הסיפורים הללו, מרגע שנישאו יחסו של הבעל כלפיה התהפך לרעה, והלך והידרדר. לבני הזוג נולדו שני בנים. פעם אחת החזיקה גילה את תינוקה בן תשעת החודשים בידיה, והבעל היכה אותה כה חזק עד שחששה לחיי בנה. בנס הצליחה לזרוק אותו למיטה, אחרת לא היה נשאר בחיים. גילה הזמינה משטרה ובעלה נעצר ל 24 שעות, ואחר כך בילה במעצר בית אצל אמו במשך כשבועיים. מאז משפחתו כעסה עליה ומיררה את חייה.
מאז אותו אירוע בעלה לא היכה אותה משום שפחד מהמשטרה, אך האלימות המילולית וההשפלות הבלתי פוסקות רק גברו. גילה התגברה על פחדה וענתה לו כגמולו.
אנשי 'יד לאחים' ידעו על סבלה של גילה, ובמשך שנתיים ניסו ליצור עמה קשר. אולם היא דחתה אותם כל הזמן בתואנות שונות. פעם טענה שטוב לה, פעם אחרת סיפרה שאינה זמינה להיפגש ושאר תירוצים. בכל אופן הייתה חברה בקבוצת פייסבוק של מטופלות 'יד לאחים'.
לפני מסיבת חנוכה בשנת תשע"ח, שירה מ'יד לאחים' יצרה קשר עם גילה כדי להזמינה אליהם. גילה, שהייתה אז בודדה ביותר, שמחה לקבל את השיחה והיה לה הרבה מאוד מה לספר לשירה.
היא סיפרה כי לאחרונה בנה הגדול, בן השלוש וחצי, החל להתנהג באלימות בגן הילדים בכפר. הוא הוציא החוצה כל מה שחווה בבית. הגננות, שלא אהבו אותו בגלל אמו היהודייה, הגבירו את מצוקתו. גילה סיפרה שכל זה גורם לה להתעורר ולרצות לשנות לגמרי את דרך חייהם. היא מבינה היטב שהילדים הם הנפגעים העיקריים בסיפור, ונוכחה לדעת שהם חווים בדיוק מה שהיא חוותה כילדה. היא הרגישה שהיא במלכוד שנמשך מדור לדור, ואיך נחלצים ממנו כעת?
גילה סיפרה לשירה כי ביום הראשון של חנוכה היא הדליקה חנוכייה מחוץ לדלת ביתם. כאשר בעלה הגיע הביתה, הוא כיבה אותה וזעזע את נפשה. גילה העלתה לפייסבוק תמונות שלה עם בניה ליד החנוכייה הדולקת, וכאשר נודע הדבר לגננות הערביות הן החלו להתעלל בילד. זה היה קצה גבול יכולת הסבל של גילה. היא שוחחה עם שירה במשך כשעתיים עד לשעה מאוחרת, ובליבה גמלה ההחלטה להגיע למסיבת חנוכה של 'יד לאחים' במרכז הארץ.
כאשר הגיעה למסיבה ראתה לפתע כל כך הרבה אחיות לצרה, ודווקא זה נתן לה חיזוק, שרבות מתמודדות עם הצרה הזאת ויש מי שעוזר להן במסירות נפש. היא נתנה לשירה במתנה חנוכייה מקריסטל. שירה סירבה, אבל גילה התעקשה ואמרה: "אין לך מושג מה עשית לי עם שיחת הטלפון! ממש הדלקת לי את הנשמה!".
לאחר מסיבת החנוכה הרגישה גילה שנפתח לה הלב, שעכשיו יש לה גב והיא חלק ממשפחה גדולה ותומכת. עיקר הצרה הוא כאשר האדם מרגיש לבדו בבעייתו. אחיותיה לצרה פתחו לה את הצוהר אל המרחב.
גילה קיבלה כוחות לפתוח דף חדש. היא יצאה מהכפר, נפרדה מבעלה והחלה בהליכי גירושין. היום היא מתגוררת בעיר ישראלית ומשתקמת עם ילדיה, שסובלים ממשברי זהות ומטראומות. זהו סבל קשה ביותר, אפילו יותר מהסבל הפיזי של ההכאות. גילה מקווה ומתפללת שכל בחורה יהודייה תחשוב מיליון פעמים לפני שהיא יוצרת קשר עם ערבי, כי אין לה מושג לאיזה בור בלי תחתית היא נכנסת, לא רק היא אלא צאצאיה לדורות.
השנה, לפני חנוכה, כשהיא על סף גיל שלושים המעניק כוח, האור הקטן בחייהם של גילה ובניה מוסיף והולך, ותקוותה גוברת והולכת שתזכה לחיים יהודיים שלמים, לדורי דורות.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
