ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
הרבה מגדולי החסידות תמכו בנפוליאון, מפני שהוא הפיץ בעולם אידיאולוגיה של חירות וחופש, שהם רעיונות אמיתיים הנוגעים לגאולת העולם, עד שאמרו: 'אחרי נפוליאון צועד המשיח'. לעומתם, התיירא בעל התניא מהכפירה שמביא נפוליאון בכנפיו, התנגד לו, ותמך ברוסים.
נמנו וגמרו שני הצדדים, שהצדיק שיתקע ראשון בשופר בראש השנה, תוכרע המציאות בעולם הגשמי כמותו, והמועמד שלו יגבר. לפיכך, בראש השנה קמו הגדולים התומכים בנפוליאון מוקדם בבוקר, התפללו את תפילת שחרית, הזדרזו לתקוע, והיו בטוחים שידם גברה.
ולא ידעו... שבעל התניא, השכים בבוקר, וכשהאיר היום... תקע לפני התפילה...
סיפור זה הוא גם משל עמוק למתרחש בכל שנה מחדש בראש השנה. אנו יודעים שבכל חג חוזר ובא המאורע שבגינו נקבע החג. למשל, בפסח נאמר: "בכול דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, לפי שיציאת מצריים מתחדשת עתה שוב.
וכך בראש השנה, יום בריאת האדם והעולם, העולם שב ונברא מחדש, כלומר - העולם שב ומקבל כוחות חיים חדשים לשנה זו. בכניסת היום, כל כוחות החיים של העולם חוזרים ונאספים חזרה לשורשם והעולם שרוי בתרדמה, ובשעת תקיעת שופר ה' שב ובורא ומעניק כוחות לעולם לשנה זו (תניא, אגרות הקודש יד).
קול השופר נוצר מנשיפה של אוויר – 'נפיחה', ואף בריאת האדם הייתה ע"י נפיחה, "ויפח באפיו נשמת חיים", ללמדנו שזמן תקיעת שופר הוא הזמן בו אנו מקבלים מחדש את נשמתנו וחיינו.
כמו בכל מצב בו ניתנים כוחות, מתחיל מיד בירור ומאבק – לאן יופנו כוחות אלו – לטוב או לרע, כששיא המאבק והבירור הוא בין ישראל לאומות העולם. ראש השנה הוא חג של העולם כולו, ולא רק של עם ישראל, שהרי המאורע אותו אנו מציינים (בשונה מפסח, יום כיפור ושאר החגים) הוא בריאת העולם, מאורע כלל עולמי שאינו מיוחד דווקא לישראל. 'כל באי העולם עוברים לפניך כבני מרון', העולם כולו נידון ומקבל חיים, והגויים רוצים לקבל את החיים לעצמם.
מאבק זה מוכרע רק ביום כיפור, שהוא יום שבו נמחלים עוונותיהם של ישראל, ואז בעת שישראל יוצאים ולולביהם בידיהם, דומה הדבר לשרביט מנצחים, והניצחון ברור (מדרש). ורמוז הדבר במפגש ובמאבק בין יעקב לעשיו, המסתיים בהכרעה – 'ויעקב נסע סוכותה'.
אולם במדרש (ויקרא כט, ד) נאמר, שבאמת המאבק הוכרע קודם. המנצח הוא התוקע בשופר. לכל אומות העולם יש קרניים ותקיעות, אך רק ישראל הם יודעי תרועה בראש השנה. יעקב הקדים ובא לפני עשיו, וכשבא עשיו, התברר שקול יעקב כבר השיג את הברכות. וכך בבריאת העמים, ישראל נבראו אחרונים, אך הם עלו במחשבה להיברא עוד לפני בריאת העולם.
וכמו בסיפור בו פתחנו, מי שזוכה לשמוע קול שופר ראשון ולקבל את כוחות החיים החדשים, הרי שכל כוחות העולם בידיו, וההכרעה כמותו.
ויהי רצון, שנשמע קול שופרו של משיח, והקול הראשון של המקדימים לתקוע יהפוך עוד השנה לקול הניצחון, קול שופר גדול המבשר את הגאולה השלימה. שנה טובה לכל בית ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
