ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ז: 3 שורות מלמטה – ח: רבע תחתון)
(בהקשר לבית כנסת וקביעות מקום לתפילה מהדפים האחרונים) –
תפילת רבים ובית כנסת
א. ר' יצחק לרב נחמן – למה לא: 1. באת לבי"כ. 2. כניסת מניין. 3. התפללת בשעה שמתפללים.
[שלושה מקורות: 1. ואני תפילתי לך ה' עת רצון. 2. בעת רצון עיניתיך. 3. פדה בשלום נפשי... כי רבים היו עמדי" – וכן ברייתא שלומדת על כוחה של תפילת רבים.
ב. ר"ל – מי שלא נכנס לבי"כ נקרא שכן רע וגורם לגלות לו ולבניו.
ג. תפילת רבים (הקדמה והחשכה בבית הכנסת) מאריכה ימים:
מי אמר: 1. רי"ח – לכן יש זקנים בבבל. 2. ריב"ל לבניו כעצה טובה.
מקור: ר' אחא בר' חנינא – לשקוד על דלתותי... כי מוצאי מצא חיים.
ד. רב חסדא – יכנס שיעור שני פתחים לבית הכנסת.
[ה. אגב הלימוד מ"כי מוצאי מצא חיים" –
"על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא" –
- ר' חנינא – אשה (מצא אישה מצא טוב).
[במערבא שאלו – מצא או מוצא...].
- ר' נתן – תורה (כי מוצאי מצא חיים).
- רנבי"צ – מיתה יפה (למוות תוצאות).
[וכן בברייתא לומדים משם שיש 930 מיתות, הקשה – אסכרא, יפה – נשיקה].
- רי"ח - קבורה (ישישו כי ימצאו קבר, וכן היה פתגם שצריך להתפלל את ערימת העפר האחרונה).
- מר זוטרא – בית הכסא (במערבא אהבו דרשה זו).
ה. רב חסדא – בית מדרש > בית כנסת!
פסוק - "אוהב ה' שערי ציון (המצוינים בהלכה) מכל משכנות יעקב (בתי כנסיות)".
וכן ר' חייא בר אמי-עולא – מיום שחרב הבית אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה.
וכן אביי עבר מלהתפלל בבית הכנסת למקום שבו למד (בבית!), וכן ר' אמי ור' אסי התפללו בבית המדרש ולא ב13 בתי הכנסת בטבריה.
(ח. 8-)
[דרשות נוספות של ר' חייא בר אמי-עולא
- הנהנה מיגיע כפיו (אשריך וטוב לך) > ירא שמים (אשרי).
- ידור במקום רבו (וברייתא – לא ידור, כשאינו כפוף לרבו).
חלק ב - תורה בציבור (מניח ספר תורה, שניים מקרא ואחד תרגום)
א. דרשות רב הונא בר יהודה – ר' אמי -
A. ועוזבי ה' יכלו – המניח ספר תורה ויוצא.
סייגים:
1. ר' אבהו יצא בין גברא לגברא (רב פפא שאל לגבי בין הפסוקים, תיקו).
2. רב ששת החזיר פניו ולמד תוך כדי.
B. לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום.
רב ביבי בר אביי רצה:
- 1. לסיים הכל בערב יו"כ.
דחייה – צריך לאכול בערב יו"כ.
- 2. להקדים הכל לשבת או שתיים.
דחייה – ברייתא – ובלבד שלא יקדים ולא יאחר.
ב. המלצות אמוראים לבניהם
A. ריב"ל לבניו:
- [הקדימו והחשיכו לבית הכנסת – ראינו לעיל].
- השלימו פרשיותיכם עם הציבור.
- לחתוך את הורידים בשחיטה כדי שיצא כל הדם (דווקא בעוף).
- לכבד זקן ששכח תלמודו (=שברי לוחות).
B. עצות רבא לבניו:
- אל תחתכו בשר על גב היד (1. סכנה. 2. מאוס).
- אל תשבו על מטת ארמית:
- i. לא לישון בלי ק"ש על מיטה,
- ii. לא לשאת גיורת,
- iii. כפשוטו (כסיפור של רב פפא שגויה רצתה שישב כדי להעליל עליו שהרג תינוק).
- לא לעבור מאחורי בית כנסת בזמן התפילה, וכן ריב"ל.
(דומה לרב הונא (ו:) – לא להתפלל מאחורי בי"כ).
אביי – אם יש סיבה לחשוב שאינו סתם לא נכנס מותר (1. יש עוד פתח/בית כנסת. 2. נושא משא. 3. מניח תפילין).
[אגב העצה לא לחתוך על גב היד -
a. ר"ע אוהב המדיים ב: 1. חותכים על השולחן. 2. נושקים על גב היד. 3. יועצים בשדה.
b. ר"ג אוהב הפרסיים בכך שצנועים באכילתם, בבית הכסא ובתשמיש.
(רב יוסף – ואעפ"כ מזומנים לגיהנום...)].
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
