ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל. וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ" (בראשית מב ז-ח).
מה פשר ההכרה, שהרי האחים הם שטבעו את הביטוי:
"וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (שם ל"ז לב)
ועוד מה בין ההכרה הראשונה להכרה השניה? או במילים אחרות מה פשר הכפילות? מצאנו בחז"ל כמה תירוצים
1. (שיטת התנחומא פ' מקץ סי' י) ההכרה השניה הנזכרת בפסוק, קודמת בזמן להכרה הראשונה. הכרה זו מסבירה כיצד נוצר המפגש בין יוסף ואחיו שהרי לא מסתבר שהמשנה למלך עסק בפועל במכירת התבואה. לפי שיטה זו יוסף הוטרד מאוד מכך שאיש מבני משפחתו, גם לא אביו, איננו מגיע עם משלחת חיפושים למצרים. הרי הוא איננו יודע על ההסבר של "טרוף טורף יוסף". לכן מבקש יוסף דיווח מפקידי רשות ההגירה על רשימות הנכנסים בשערי מצרים. כאשר הוא מזהה "ומכיר" את שמות אחיו ברשימות, הוא דואג לקיומו של מפגש ביניהם. על הסבר זה קשה מדוע מדגישה התורה בצמוד לזה "והם לא הכירוהו" עובדה זו מקומה פסוק אחד קודם.
2. שיטת מדרש רבה בשם ר' לוי (פרשה צא, ז). לדעת ר' לוי כוונת התורה, באזכור השני של ההכרה, איננה לציין עובדה אלא להדגיש ולעמת את יחסו של יוסף לאחים כיום, כשהכוח בידו, ליחס האחים אליו בזמן המכירה כשהכוח היה בידם. ובלשון המדרש "בשעה שנפלו בידו ויכר יוסף את אחיו בשעה שנפל בידן והם לא הכירוהו". חיזוק לגישה זו ניתן להביא מהשימוש דווקא בשרש "הכר", כפי שהוזכר לעיל, בו השתמשו האחים בניסיונם לשכנע את אביהם שאין טעם להשקיע מאמץ בחיפוש אחר האח האבוד.
3. שיטת רבנן במדרש (שם) ורב חסדא בגמרא (יבמות פח ע"א). לשיטתם התורה חוזרת שוב על העובדה שיוסף הכיר את אחיו כדי להדגיש את ההמשך- אע"פ שהאחים לא הכירוהו. הא כיצד? "מלמד, שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן", לעומתם "שהוא שהניחן בחתימת זקן". הפירוש המצוי הוא שיוסף הצעיר עזב את ביתו לפני שזקנו צימח וכאשר נפגש עם אחיו כבר כוסו לחייו בזקן עבות, על כן לא הכירוהו.
אבל על הסבר זה קשה משלש בחינות. א. כל בר בי רב יודע שאם נפרדים מנער צעיר, ופוגשים בו לאחר כעשרים שנה, זקנו בינתיים צמח. אם כן בקלסטרון שהורכב לצורך החיפושים בודאי הופיע זקן, ולא קלסטר פנים של נער צעיר.
ב. מפורש בכתוב כי יוסף גילח את זקנו לפני פגישתו הראשונה עם פרעה "ויגלח ויחלף שמלותיו (בראשית מ"א יד).
ג. מדוע המדרש והגמרא משתמשים בביטוי "חתימת זקן" ולא הסתפקו ב"זקן". לכן יתכן וצריך להסביר להיפך. מעיון בתבליטים מתקופת התנ"ך ניתן להסיק באופן די חד משמעי כי היהודים נהגו לגדל זקן. מן הסתם גם יוסף בבית האסורים נהג כך, גם מכורח הנסיבות. לעומת זאת ברור כי פקידי השלטון במצרים נהגו באופן קבוע להופיע מגולחים. האחים ביורדם למצרים היו בטוחים שהם צריכים לחפש פרצוף של עבד יהודי שהרי "לעבד נמכר יוסף" (תהילים ק"ה יז). הם לא העלו בדעתם כי הנסיך המצרי המגולח מולו הם נצבים בהכנעה הוא אחיהם הצעיר, על כן הם לא הכירוהו. לכן גם משתמשים חז"ל בביטוי "חתימת זקן" ולא "זקן".
הבה נתפלל כי כהפקת לקח ממכירת יוסף נלמד כולנו להכיר ולהוקיר איש את הטוב שיש בכל אחד מאחיו (עלי הזקנים ושאינם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
