ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל. וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ" (בראשית מב ז-ח).
מה פשר ההכרה, שהרי האחים הם שטבעו את הביטוי:
"וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (שם ל"ז לב)
ועוד מה בין ההכרה הראשונה להכרה השניה? או במילים אחרות מה פשר הכפילות? מצאנו בחז"ל כמה תירוצים
1. (שיטת התנחומא פ' מקץ סי' י) ההכרה השניה הנזכרת בפסוק, קודמת בזמן להכרה הראשונה. הכרה זו מסבירה כיצד נוצר המפגש בין יוסף ואחיו שהרי לא מסתבר שהמשנה למלך עסק בפועל במכירת התבואה. לפי שיטה זו יוסף הוטרד מאוד מכך שאיש מבני משפחתו, גם לא אביו, איננו מגיע עם משלחת חיפושים למצרים. הרי הוא איננו יודע על ההסבר של "טרוף טורף יוסף". לכן מבקש יוסף דיווח מפקידי רשות ההגירה על רשימות הנכנסים בשערי מצרים. כאשר הוא מזהה "ומכיר" את שמות אחיו ברשימות, הוא דואג לקיומו של מפגש ביניהם. על הסבר זה קשה מדוע מדגישה התורה בצמוד לזה "והם לא הכירוהו" עובדה זו מקומה פסוק אחד קודם.
2. שיטת מדרש רבה בשם ר' לוי (פרשה צא, ז). לדעת ר' לוי כוונת התורה, באזכור השני של ההכרה, איננה לציין עובדה אלא להדגיש ולעמת את יחסו של יוסף לאחים כיום, כשהכוח בידו, ליחס האחים אליו בזמן המכירה כשהכוח היה בידם. ובלשון המדרש "בשעה שנפלו בידו ויכר יוסף את אחיו בשעה שנפל בידן והם לא הכירוהו". חיזוק לגישה זו ניתן להביא מהשימוש דווקא בשרש "הכר", כפי שהוזכר לעיל, בו השתמשו האחים בניסיונם לשכנע את אביהם שאין טעם להשקיע מאמץ בחיפוש אחר האח האבוד.
3. שיטת רבנן במדרש (שם) ורב חסדא בגמרא (יבמות פח ע"א). לשיטתם התורה חוזרת שוב על העובדה שיוסף הכיר את אחיו כדי להדגיש את ההמשך- אע"פ שהאחים לא הכירוהו. הא כיצד? "מלמד, שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן", לעומתם "שהוא שהניחן בחתימת זקן". הפירוש המצוי הוא שיוסף הצעיר עזב את ביתו לפני שזקנו צימח וכאשר נפגש עם אחיו כבר כוסו לחייו בזקן עבות, על כן לא הכירוהו.
אבל על הסבר זה קשה משלש בחינות. א. כל בר בי רב יודע שאם נפרדים מנער צעיר, ופוגשים בו לאחר כעשרים שנה, זקנו בינתיים צמח. אם כן בקלסטרון שהורכב לצורך החיפושים בודאי הופיע זקן, ולא קלסטר פנים של נער צעיר.
ב. מפורש בכתוב כי יוסף גילח את זקנו לפני פגישתו הראשונה עם פרעה "ויגלח ויחלף שמלותיו (בראשית מ"א יד).
ג. מדוע המדרש והגמרא משתמשים בביטוי "חתימת זקן" ולא הסתפקו ב"זקן". לכן יתכן וצריך להסביר להיפך. מעיון בתבליטים מתקופת התנ"ך ניתן להסיק באופן די חד משמעי כי היהודים נהגו לגדל זקן. מן הסתם גם יוסף בבית האסורים נהג כך, גם מכורח הנסיבות. לעומת זאת ברור כי פקידי השלטון במצרים נהגו באופן קבוע להופיע מגולחים. האחים ביורדם למצרים היו בטוחים שהם צריכים לחפש פרצוף של עבד יהודי שהרי "לעבד נמכר יוסף" (תהילים ק"ה יז). הם לא העלו בדעתם כי הנסיך המצרי המגולח מולו הם נצבים בהכנעה הוא אחיהם הצעיר, על כן הם לא הכירוהו. לכן גם משתמשים חז"ל בביטוי "חתימת זקן" ולא "זקן".
הבה נתפלל כי כהפקת לקח ממכירת יוסף נלמד כולנו להכיר ולהוקיר איש את הטוב שיש בכל אחד מאחיו (עלי הזקנים ושאינם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
