ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
כושר ההסתגלות של בני האדם, שמאפשר להם לחיות בכל מיני אזורי אקלים קיצוניים בכדור הארץ שלנו, הוא אחד מפלאי האנושות. אין ספק שמזגנים וחימום מרכזי מיתנו את ההשפעות של תנאי מזג האוויר הקיצוניים על חיי בני האדם. אך רוב בני האדם בעולם עדיין חיים באזורי אקלים קיצוניים בלי שום מתקנים מתקני אקלים מודרניים.
אך גם עם המתקנים האלה, יש לאקלים השפעה עצומה על הכלכלה והפוליטיקה בחיי בני האדם. בארצות הברית, בחמישים השנים האחרונות, אנשים עוברים לדרום הארץ ולמערבה, ובכך מגדילים את כוחו והשפעתו הפוליטית של האזור הזה. היום יש לקליפורניה, לטקסס ולפלורידה מידה גדולה יותר של השפעה מזו שיש לניו יורק ולאילינוי על המנהיגות הפוליטית באמריקה ועל הכיוון שאליו ארה"ב פונה.
יש סיבות כלכליות לתנועת האוכלוסין הזאת, אך ייתכן שהסיבה העמוקה והאמיתית היא שאנשים לא רוצים לסבול חורף קשה ולכן עוברים לאקלים חמים ושטוף שמש יותר. מעניין שבמעבר לטקסס, לפלורידה ולאריזונה, אנשים נחשפים לקיץ חם להחריד, ובכל זאת נדמה שלבני אדם קל משום מה להסתגל לאקלים חם וטרופי-משהו, או לקיץ מדברי, יותר מאשר לחורף מושלג ומקפיא.
האקלים בישראל בריא ונוח מאוד, כראוי לארץ הקודש: קיץ חם וחורף גשום ולא קר במיוחד. כאן תנאי אקלים קיצוניים פחות מרוב הארצות שבהן שכנו הקהילות היהודיות הגדולות בעבר, בייחוד במזרח אירופה, פולין, רוסיה, ליטא ואוקראינה, שבהן החורף תמיד היה מקפיא וקשה והקיץ מאובק וחם.
אחד האתגרים הגדולים שניצבו בפני החלוצים שעלו לישראל ממזרח אירופה בראשית המאה שעברה היה ההסתגלות לאקלים החדש. ליהודים שהגיעו מתימן ומשאר ארצות המזרח התיכון לא הייתה בעיה של הסתגלות למזג האוויר. למעשה, ישראל בקיץ הייתה קרירה ונעימה יותר מרוב ארצות המוצא שלהם.
הוויתור על הלבוש היהודי המזרח-אירופי היה בעיקרו הצהרה תרבותית שתאמה את השאיפה להפוך ל"יהודי חדש" (אחת מהמטרות הרבות של הציונות בארץ ישראל שלא הושגו), אך אין ספק שהיה לעניין זה גם פן מעשי, התאמה לקיץ החם של ארץ ישראל. אך בגלל היבט "היהודי החדש" שהיה בלבוש הפשוט והמעשי יותר שנבחר כאן, יהודים דתיים רבים העדיפו לשמור על סגנון הלבוש שלהם ממזרח אירופה, לרבות כובעי הפרווה, גם בשמש הקיץ הקופחת של ארץ ישראל.
קרוב משפחה כזה אמר לי פעם "פרעה לא הצליח לנצח אותנו, אז איך אפשר להרשות למזג האוויר בקיץ לאלץ אותנו לזנוח את לבוש אבותינו?" אין שום מזג אוויר חם או שמש קופחת שיאלצו את קרוב משפחתי לוותר על כובע הפרווה שלו בשבת. זה כוחה של האדיקות בעולם היהודי!
בתלמוד כבר נאמר שסוף הקיץ קשה מן הקיץ עצמו. זה, כביכול, הקש ששובר את גב הגמל. אנחנו כבר עייפים מן החום ומצפים לשבירת השרב. זה טבע האדם, לצפות תמיד לשינוי. באמצע דצמבר בוודאי נזכור את חום יולי-אוגוסט ביתר חיבה ממה שאנחנו חווים אותו כרגע.
על אף שסקרים מראים שמזג האוויר הוא אחד הנושאים הרווחים ביותר בשיחות בין אנשים – זה נושא שאפילו זרים גמורים יכולים לשוחח עליו בקלות – כולנו יודעים היטב שלא נוכל לשנות אותו. אז אנחנו יכולים לדבר על מזג האוויר, לרטון עליו ולהשתוקק לחילופי עונות, אבל האמת המרה היא שאנחנו צריכים פשוט להסתגל אליו ולהפיק את המיטב מהמצב הקיים. וזאת מטאפורה לא רעה לחיים בכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
