ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש פתגם שאומר שלא מראים חצי עבודה. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בספרים. ספר שלא עבר עריכה מקצועית ולא נבדק בקפדנות על ידי אדם שאיננו הסופר עצמו הוא בדרך כלל חצי עבודה. יצירות רבות שיכולות היו להיות חשובות ובעלות משמעות נפגעו בשל היעדר עריכה טובה או עריכה בכלל.
בעולם היהודי העריכה היא תופעה מאוחרת יחסית, בוודאי בעולם הפסיקה ההלכתית. שם, חוץ מיכולת העריכה העצמית של הפוסק עצמו, לא נהוג לעשות שום עריכה רצינית. ולכן, לא פעם, כוונת המחבר והפוסק איננה ברורה וקשה להבין מה רצה לומר. לכן התפתחה תת-דיסציפלינה שלמה של פרשנים שכל מטרתם הייתה להבין ולהבהיר את הפסיקה המקורית.
ביצירות של הרבנים הגדולים של ימי הביניים - הראשונים - כל מילה כתובה נבחנה על ידי דורות מאוחרים יותר של תלמידי חכמים - האחרונים - וקיבלה מהם פרשנות. כל ניואנס אפשרי של כל מילה על כל צורותיה נבחן ונבדק. השאלה שהם שאלו כל הזמן הייתה מדוע מילה מסוימת נבחרה, או מדוע לא עשה המחבר שימוש במילה אחרת, נרדפת לכאורה. זה אמנם נכון לגבי הרבה מכתבי הראשונים, הרשב"א (רבנו שלמה בן אדרת), הריטב"א (רבנו יום טוב בן אברהם אשבילי), הרמב"ן (רבנו משה בן נחמן) ועוד, אך זה נכון שבעתיים לגבי כתבי הרמב"ם (רבנו משה בן מיימון). הקודקס ההלכתי הגדול שלו, משנה תורה, עבר בחינה מדוקדקת על ידי דורות של תלמידי חכמים במשך מאות שנים. מדברי בנו של הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם, עולה שהרמב"ם היה העורך של עצמו והוא היה זה שתיקן את הכתבים שלו אינספור פעמים לפני שהם נשלחו למעתיקים להפצה לציבור.
פעמים רבות תיקנו המחברים את הטיוטות המקוריות שלהם בעקבות הערות שבאו מן המעתיקים של יצירותיהם. לכן היו לעתים תכופות גרסאות שונות של אותה היצירה עצמה, מה שהוביל לדיון, ולעתים גם לבלבול, בשאלה איזו היא הגרסה "הנכונה" שאליה המחבר התכוון.
הפירוש הגדול של רש"י לתלמוד הופיע בשלוש גרסאות ערוכות. נראה שרש"י עצמו היה העורך או לפחות האיש שפיקח על העריכה שלהן. העריכה של רש"י למהדורה השלישית מעולם לא הושלמה על ידו, ולכן פירושים אחרים שחיברו הרשב"ם (רבנו שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י), הר"ן (רבנו ניסים בן ראובן מספרד) ואחרים תפסו את מקומו בגרסה המודפסת שלנו לתלמוד לאותם חלקים שבהם לא היתה עריכה סופית של רש"י עצמו.
תהליך העריכה והתיקון של הטקסט בתלמוד ובמפרשים הנלווים לו נמשכה לאורך הדורות. אחרי פרסום מהדורת ראם של התלמוד בדפוס וילנה לפני כמאה ועשרים שנה, עורכיו של המפעל העצום הזה גילו 12 אלף שגיאות שהתגנבו לכרכים המודפסים. הם ערכו רשימה קפדנית של כל הטעויות ותכננו לתקן אותן במהדורה שהייתה אמורה להידפס בשנת ה'תרע"ה. אך בהפצצת וילנה על ידי הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, דפוס ראם נהרס, לפני שאותן 12 אלף טעויות תוקנו בדפי התלמוד של וילנה.
זה רק מצביע על הטענה שהצגתי קודם שכל ספר דורש עריכה טובה ויסודית. וכפי שהמילה הכתובה דורשת עריכה לפני פרסום, נחוצה עריכה גם במילה המדוברת. פעם עמד על שולחני שלט שנכתב עליו "אל תפעיל את הפה לפני שהמוח נכנס להילוך". יש הרבה אמת במילים האלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
