ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שורש הכל – חורבן המקדש, תיקון הכל – בניין המקדש, וכל אחד מרגיש בדרכו את החיסרון הנוגע בו.
חיסרון מיוחד הצטנע לו בין שאר החסרונות, ומצא את ביטויו ברמזיהם של חכמי הנסתר. אולם, בימינו חיסרון זה מבצבץ ופורץ, עד אשר הופך הוא לזעקה גדולה ומרה, זעקה אילמת.
קמים חכמי הנסתר בחצות לילה לבכות על החורבן, בתיקון חצות, ומכוונים על נקודה מיוחדת. בוכים הם על אשר 'רזי תורה לחיצונים נמסרו'. גווילי התורה נשרפים, אותיותיהם פורחות אל על, והתורה לא נקראת בבהירות בארץ. בעיני המתבונן הרגיל, נראה שחסרון זה קשה רק לקדושי עליון, אך אם נעמיק מבט נגלה, שכל אחד מאיתנו חש בו מאד.
דיונים רבים נערכים בעמנו ובעולמנו, מהם ציבוריים ומהם פרטיים. כלי התקשורת אוהבים מטבעם ללבות דיונים אלה, שהרי זהו לחם חוקם של העיתונאים. וכך, זוכים אנו לשמוע זוויות שונות ומשונות המקיפות את העניין מכל הצדדים. ואכן, במבט שטחי מתקיים לו דיון הוגן הפורש את הצדדים השונים לפני כל הציבור. לעיתים יהיו שיטענו שקולו של מחנה אחד נשמע יותר מחברו, אך בסופו של דבר כל הצדדים באו לידי ביטוי.
אולם, מי שמתבונן במבט מעמיק יודע שהאמת שונה לחלוטין. השאלה הגדולה היא איננה – כמה יביאו דעה מסוימת לידי ביטוי, אלא – אלו שאלות יעלו לסדר היום? עצם העובדה, שהתקשורת קובעת שנקודה מסוימת מעניינת את הציבור ונקודה אחרת לוקה ב'חוסר עניין לציבור', כבר חורצת את השיח הציבורי. יתר על כן, גם בתוך הדיון, התקשורת קובעת באילו נקודות ובאיזה רובד יתקיים הדיון. לדוגמא – עצם העובדה שאחרי פיגוע עוסקים בשאלה – על איזה גדר דילגו המפגעים, ולא בשאלה – מהם הגורמים המהותיים לשנאת ישראל שלהם, חורצת את כל הדיון.
לתורתנו הקדושה יש זוויות עומק, ואמירות חשובות, שביכולתם לרפא את שבר העם והיחיד בסוגיות העומדות על הפרק, אולם לעיתים קרובות נגזר על נושאי אמירות אלו להישאר אילמים, מפני שהלך הרוח הציבורי לא מאפשר התחלה של דיון בהם.
זכורני, שבעת שירותי הצבאי שאלני חבר שאינו שומר תורה ומצוות – מי לדעתי ראוי לכהן כראש ממשלה? לתדהמתו, נקבתי בשמו של תלמיד חכם אחד בעל נגיעה ציבורית ופוליטית. הוא התפלא ושאל – הרי לאותו אדם אין כלל סיכוי להיבחר לכך במציאות הנוכחית. השבתי לו, שמעשית הוא צודק, אך הוא שאל – מי ראוי ולא מי יכול. באותו רגע, חשבתי במרירות על כך שהשדה הציבורי לא מאפשר לבעלי החזון התורני האמיתי להתחיל לומר את דבריהם ברמה.
וכך, אותיות התורה פורחות ונישאות אל על, אך בארץ אינם באות לידי ביטוי בשלמות. סתרי התורה נותרים נסתרים, והיכולת לגלותם נמצא כביכול בידי כוחות חיצוניים וזרים. בחורבן המקדש הסתלקה השכינה בגילויה בארץ, ונגזר על התורה להפוך לאילמת. וכל פעם שאנו מרגישים באמת גדולה שצריכה להיאמר ואינה נאמרת, כי איש אינו מקשיב, נדע שעל כך אנו בוכים בתשעה באב.
השנה, ט' אב חל בשבת חזון. נתפלל שהתורה תצא ממאסר שתיקתה, והחזון ישוב להיאמר בשלמות, ובא לציון גואל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
















