ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
לענין קריאת שם ד' על העולם בעת הגאולה השלימה הדבר תלוי בתשובה – אבל לא תוכל לעכב את גאולת עולמנו הפנימי ( עין איה ברכות פרק א אות ב).
הקמתה של מדינת ישראל היא התגשמות חלום הדורות, ועליה אמר דוד מלכנו:"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים" : ואכן בורא עולם משיב את בניו לציון, ואילו הבנים השבים, כל אחד השרוי בבועה שלו, שקוע בחלום המנותק מן המציאות האלוקית ההולכת במסילתה אל היעד שהועידה לה ההשגחה העליונה.
על ארבעה דברים אנו מבקשים בתפילה שיהיו שלמים: " אמונה שלימה", " תשובה שלימה" " רפואה שלימה" ו" גאולה שלימה" (וסימנך: אתרוג) מפני שכל אחד מהם בא בהדרגה, האדם אינו נעשה מאמין בפעם אחת, ואינו שב בתשובה או מתרפא בבת אחת וכן הגאולה באה קמעא קמעא! ולכן אנו מבקשים שנזכה להן לא באופן חלקי אלא במצב שלם. במובן הזה המושג "שלימה" הוא כמותי, הרבה ולא מעט, מלא ולא חלקי. אפשר להבינו גם במובן איכותי, שגם אם הגענו בשלב מסוים לשלמות, עדיין יש אחריה שלב נוסף המשלים יותר את המצב החדש. למשל אדם שנהפך מכופר למאמין, אין אמונתו החדשה סופית שהרי ביכולתו להמשיך ולהתקדם באמונתו לשלבים גבוהים יותר. וכן החוזר בתשובה, המתקן את עברו השלילי הוא בבחינת "סור מרע", לפניו עוד השתלמות בלתי פוסקת של "עשה טוב" (עיין אורות התשובה פי"ד א). הוא הדין בעניין הגאולה, לאחר שהגיעה לשלמות בשלב אחד ביציאה מגלות לעצמאות, יש אחריה שלב נוסף שהיא הגאולה השלימה.
נושא הגאולה הפך בתקופתנו לאקטואלי, מהילכתא דמשיחא בעבר לעניין של ממש בהווה, ועם זאת אנו רגילים למקד את נושא הגאולה השלימה במסגרת הלאומית המצומצמת של עם ישראל בלבד. הצטמצמות זו נותנת לנו תמונה חלקית של ה"גאולה השלימה", מפני שהראיה הכוללת של הגאולה הרי היא קשורה לתפקידו ההיסטורי האוניברסאלי של עם ישראל, שהינו גאולת האנושות כולה. כאשר מתבוננים בהיסטוריה היהודית אנו רואים בה אי אחידות. בתחילת דרכה, בימי האבות, היא פעלה לתיקון כלל האנושות, כשהכיר אברהם את בוראו - כותב הרמב"ם – "התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם א-לוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם, מעיר לעיר וממלכה לממלכה". גם יצחק ויעקב המשיכו בדרכו זו של אברהם כמו שמובא במדרש (ב"ר פד'): "אברהם היה מגייר האנשים ושרה הנשים... יעקב גייר גיורים דכתיב: 'ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו, הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם'. ביצחק לא שמענו, והיכן שמעו ביצחק? כאן כתיב: 'וישב יעקב בארץ מגורי אביו' - מאי 'מגורי אביו'? מגויירי אביו".
אחרי תקופת האבות פסק עם ישראל להשפיע השפעה ישירה מחוץ למסגרת האומה, אדרבא הדגל הלאומי היה "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב". אפילו כשגוי בא להתגייר אנו אומרים לו "מה ראית שבאת להתגייר?" (רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ד), לעומת זאת בדברי הנביאים אנו מוצאים גישה אחרת "וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם " (ישעיה מב) "וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ" (שם מט, ו), "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם : וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלוֹקֵי יַעֲקב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאוֹרְחוֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם" (שם ב, ב).
הגמ' במסכת ברכות (ב, א) מתייחסת למשנה הקושרת את זמן קריאת שמע של ערבית בזמן צאת הכוכבים שאז הכהנים נכנסים לאכול בתרומה, ומלמדת אותנו ש"ביאת שמשו (שקיעת השמש) מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו (הקורבן שעליו להביא למחרת) מעכבתו מלאכול בתרומה". הלכה זו מקשר הראי"ה בספרו "עין איה" גם לעניין הגאולה, וכך הוא מסביר: ישנם שני דברים בטהרתו של הטמא, האחת תלויה אך ורק בזמן (שקיעת השמש) שאינה נתונה בידו של המטהר, ואילו השנייה תלויה בכפרה (הקרבת הקורבן) הנעשית על ידי המטהר. כך גם בענין הגאולה: עם ישראל הם כהני ה' בעולם, וכשם שלכהנים יש שני תפקידים: האחד בינם לבין עצמם כאכילת התרומה שאסור להם להשתתף עם זר. התפקיד השני של הכהנים לתת שירות לציבור, כלומר להקריב את קרבנות הפרט והכלל, בפעולתם זו הם כן מתייחסים אל הזרים. כשם שהטומאה מנטרלת את הכהנים מתפקידם כך הגלות מנטרלת את עם ישראל, ואם הטומאה היא הגלות, הרי הטהרה היא הגאולה, וכמו בטומאה הפנימית של הכהנים הטהרה אינה תלויה בכפרה, כך גם הגאולה הלאומית של עם ישראל אינה תלויה בתשובה ואין מעשיהם של ישראל יכולים לעכב את גאולת עם ישראל. אבל השלב השני של הגאולה שהיא הגאולה השלימה בה יתגלה כבוד ה' בעולם כולו, שהיא גאולת העולם כולו, גאולה זו בוא תבוא רק לאחר שעם ישראל ישוב בתשובה . דהיינו: גאולת עם ישראל אינה תלויה בתשובה ואילו גאולת העולם תלויה בתשובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
