ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
וכך נימק הרב את סירובו: "כשהובאה בתורה שאלתם של שומרי השמיטה, 'מה נאכל בשנה השביעית?', הבטיחה התורה, שבשנה השביעית נזכה לנס והיבול ישלש את עצמו. והלא יכולה הייתה התורה להורות לנו לאכול מיבול חוץ לארץ? אין זאת אלא שכאן לימדתנו התורה, שמאכלו של יהודי הוא רק מפירות הארץ.
רבותינו הרבו לכתוב על מעלתם של פירות הארץ. אולם נראה, שרבי אברהם דב מאבריטש חידש שמאכלו של יהודי ראוי להיות אך ורק מפירות הארץ.
במאמרנו זה נעמוד על הקשר המיוחד בין נשמתו של בן ישראל לפירות הארץ הקדושה.
פלא עצום יצר ה' בעולמו, ואדם שמו. מורכב הוא האדם משני רבדים: גוף ונשמה, חומר ורוח. גוף האדם רעב תדיר לאוכל גשמי, כדי להמשיך לפעול ולחיות בעולם. גם נשמתו של האדם זקוקה כל העת למזון רוחני שייתן לה פורקן וסיפוק תמידי.
התפיסה הפשטנית רואה בשני הרבדים הללו שני רבדים נפרדים זה מזה – ואף צוררים זה את זה – וממילא רואה במזונותיהם של השניים שני עולמות נפרדים: הגוף רעב למזון, בעוד הנשמה רעבה לתורה, למצוות ולרוחניות.
אמנם, לעומת תפיסה זו עמדה תורת הנסתר על הפלא הגדול הגנוז בעובדה שהנשמה והגוף הורכבו זה בזה בעולם, מה שמאפשר לראות בהם רבדים שונים ומשלימים של אותו עניין: הגוף הינו הכלי לגילויה ושיקופה המעשי של הנשמה בעולם, והנשמה היא מהותו הפנימית של הגוף.
לתובנה זו השלכות מעשיות רבות, כאשר אחת המרכזיות שבהן הינה ראיית המזון הגשמי והרוחני כיחידה אחת שאינה ניתנת להפרדה. על הפסוק: "ויאכילך את המן... למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי ה' יחיה האדם", חידשו גדולי הפנימיות שהאדם חי על מוצא פי ה' שבלחם . הרעב ללחם אינו רק רעב גשמי, אלא שיקוף של רעב רוחני אל ה'ניצוץ האלוקי', המטרה הרוחנית הגנוזה באוכל. נשמתו של האדם חסרה וזקוקה ל'דלק רוחני', כוחות קדושים, שעל פי תורת הסוד מצויים במאכלים השונים ונכללים באדם על ידי פעולות העיכול הגשמיות.
עניין זה נלמד מה'מן', המופיע בפרשתנו, שהיה לחם שנברא ישירות ממוצא פי ה', ודרכו למדנו שאת החיות במזון אנו מקבלים מהכוח הרוחני שבמזון. אולם משנכנסנו לארץ פסק המן מלרדת, ועל כך תמה ה'חסד לאברהם' - מדוע נגרע חלקה של הארץ הקדושה, שבהיכנסנו לתוכה פסק מאיתנו המן הרוחני על מעלותיו הגדולות?
ותשובתו מפתיעה: המן פסק בארץ ישראל משום שכבר לא היה בו צורך רוחני, היות והקדושה האצורה בו מצויה גם בפירותיה הקדושים של הארץ. בחוץ לארץ, אין לאדם קשר ישיר עם ה', כי אם דרך השרים – כוחותיהם הרוחניים של הגויים – ולפיכך גם הפירות הצומחים בארצות אלו הם חומריים, גסים ומגושמים. על כן, בעת היותנו במדבר לא יכולנו לאכול מפירות חוץ לארץ והיינו מוכרחים לאכול מהמן. אולם, משנכנסנו לארץ הרי שאנו זוכים לינוק את שפע החיים ישירות מה', וממילא גם פירותיה של ארץ מיוחדת זו הם קדושים ומתאימים לשמש לנו כמזון גשמי ורוחני גם יחד.
מכאן למדנו, שלגופו ונשמתו של יהודי מתאים רק מזון היונק ישירות מקדושת השכינה, כלומר - פירות ארצנו הקדושים, ואת זאת אנו מציינים בט"ו בשבט.
מאמר זה הוא פסקה מהספר החדש לט"ו בשבט 'ט"וב הארץ', להשיג ב1801700201.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
