ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
עד היום, נחשבות כמה מהפירמידות המצריות למבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי אדם. מטרתם של הפירמידות הייתה לשמש מקום קבורה לפרעונים השונים, שהמצרים ראו בהם אלילים. נוסיף לכך את היכולת המיוחדת של המצרים, עליה קראנו בפרשת ויחי – לחנוט את המתים ונגלה שהנצחת המתים הייתה יסוד חשוב בתרבות המצרית.
בפשטות, עם בני ישראל לא הועסק דווקא בבניין פירמידות, כי אם בבניית 'ערי מסכנות' – 'ערי אוצרות'. ובכל זאת, יציאת מצריים היא גם השחרור מתרבות מצריים, כך שיש משמעות עצומה לוויכוח הרוחני בינינו למצרים בעניין זה.
הרצון לחנוט את המת או לבנות לו ציון מפואר נובע מרצון האדם לנצחיות. בעיני המצרים הקדמונים, האדם המשיך את חייו גם בקבר. זו הסיבה שמשאירים לאדם גם כסף, זהב וחפצים יקרים, שישמשו אותו בעולם שאחרי המוות. להבדיל, גם היהדות מאמינה בחיים שלאחר המוות.
אולם יש הבדל תהומי בינינו ובינם. המצרי המשקיע בחניטת הגופה שואף להנציח את הגוף החומרי. היהודי מאמין בהישארות הנשמה הרוחנית. ובמילים אחרות: בזמן המוות – הנשמה פורחת מגוף האדם. נמצא שהגוף הוא החלק המת – הדומם, ואילו הנשמה היא החלק החי מלא התנועה. הנשמה היא גם החלק המקשר את האדם לאלוקיו, 'חלק אלוק' ממעל'. אם כך המצרי המנציח את הגוף החומרי, מנציח למעשה את המוות הדומם וחסר התנועה. לעומתו היהודי מנציח את החלק החי ומלא התנועה, המחברו לאלוקיו. וכבר אמרו, שהמדד לחיים זו התנועה.
הבדל זה אופייני להבדל בין ארץ מצריים לארץ ישראל. המצרים מקבלים את המים – מקור החיים מהנילוס. הנילוס זורם בכל ימות השנה ומימיו מובטחים, וכך קידשה התרבות המצרית את המקובעות וחוסר השינוי. לעומת זאת, ארץ ישראל ניזונת ממי גשמים. הגשם תלוי בברכת שמים, לעיתים יורד ולעיתים חדל, וכך מתרגל היהודי לתנועה ושינויים תמידיים. היהודי גם לומד שהשינוי לטובה בא מאת ה'.
וכאן אנו מגיעים לרובד עמוק יותר, שהופך את הבדל התרבויות לנקודה של יציאת מצריים. מצריים המקובעת הנציחה את הבדלי המעמדות. "מעולם לא ברח עבד ממצריים". אפילו את העבד העברי הראשון, יוסף, שהפך למשנה למלך סירבו המצרים לשחרר לקבורה לארץ ישראל. בכך ניסו להנציח את קביעותם של ישראל במצריים.
אלא שאלוקי ישראל חשב אחרת, ושלח עם משה עבדו את הבשורה הגדולה – "שלח את עמי". המציאות יכולה להשתנות, עבדים יצאו ממצריים. יוסף הצדיק מתנער עם ארונו המשוקע במימי הנילוס הזורמים בקביעות, ונחלץ לנוע לארץ ישראל. עם ישראל יבשר לעולם את בשורת השינוי וההתפתחות, בשורת החיים. העולם יכול להתקדם, להיגאל, ולהגיע אל הטוב, וכל זאת בזכות הקשר החי לאלוקים.
כשם שהאביב פורץ בלבלובו החי את מעטה המקובעות של החורף, כך 'יציאת מצריים תישאר לעד האביב של כל העולם כולו' (הרב קוק זצ"ל).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
