ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
רבי לוי יצחק השתוקק מאד לעשות פעם את השבת במחיצת רבי ברוך, אולם רבי ברוך שלל את ההצעה מכל וכול, כי לא הסכים שהתלהבותו של רבי לוי יצחק תפר את סדרי השבת שלו. לבסוף, הבטיח רבי לוי יצחק להתאפק ולהתנהג ככל האדם, ורבי ברוך הסכים לארחו.
ואכן, בתחילת השבת התאפק רבי לוי יצחק ושמר על הסדרים. הכול זרם ברוגע עד שבזמן אכילת הדגים ניגש אחד החסידים ושאלו – איזה דג הרבי אוהב יותר?
בהתלהבות פתאומית, שאג רבי לוי יצחק – אוהב דג? אוהבים את ה'! וברוב התלהבות העיף את מגש הדגים לתקרה, ואחת המנות נפלה הישר על טלית השבת הצחורה של רבי ברוך.
אך להפתעת הנוכחים, רבי ברוך לא הקפיד. להיפך, הוא סירב לכבס את הכתם שעל הטלית, והיה לובש אותה בקביעות בליל הסדר, כי אמר – כתם זה יקר לפני ה'! זהו כתם של אהבת ה' אמיתית!
בפרשה שלנו, יעקב אבינו נפרד מבניו ומברך אותם לפני מותו. במבט ראשון, לא כל הבנים זוכים לברכה מיוחדת, שמעון ולוי סופגים גערה ועונש קשה על קנאותם – "שמעון ולוי אחים... ארור אפם כי עז... אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל".
בברכותיו של משה לשבטים השונים, משתנה היחס ללוי והוא זוכה לברכות מיוחדות – "וללוי אמר, תומיך ואוריך לאיש חסידיך...". אך מצבו של שמעון מתדרדר יותר ואינו זוכה להתייחסות מיוחדת כלל, אמנם ברמז כולל אותו משה בכלל ברכותיו של שבט יהודה – " שמע ה' קול יהודה...", במילה 'שמע' נרמז שבט שמעון (רש"י).
כל זה במבט ראשון. אולם עיון ברש"י בפרשתנו מאיר זווית אחרת בהתייחסות לקנאי שבט שמעון. רש"י מבאר, שההשגחה העליונה מפזרת את שבט שמעון בכך, "שאין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון". כלומר, כל צוותי ההוראה של הגילאים הצעירים נמנים על בני שבט שמעון.
אמירה זו מעלה תמיהה עצומה – אם דרכו של שמעון סופגת ביקורת כה קשה, כיצד מוסרים בידיו את האחריות החינוכית על דור העתיד של עם ישראל? בדרך כלל, משתדלים למסור את משרד החינוך ל'מיינסטרים' ולא לתנועת קצה. בדור הבא כולם יגדלו 'שמעונים' קטנים.
התשובה נעוצה בדברי ה'כלי יקר' במקום – ה'קנאות' והכעס נובעים מהתלהבות יתר. התלהבות זו פורצת את הגבולות וסדרי החיים הרגילים. כשהיא מופיעה במינון יתר היא בעייתית אך במידה מועטה היא מביאה ברכה מרובה. מי שמתלהב חי את הדברים באמת.
לפיכך, יעקב לא שולל לחלוטין את 'אפם' של בניו, הוא רק מקלל את הכעס הרב, הבעיה היא ש'אפם' הוא 'עז', מרוכז וחזק מידי. הפתרון הוא – 'אחלקם ביעקב'. כשתכונותיהם יחולקו למנות קטנות הם יהפכו לברכה. יותר מזה – חשוב שהם יחולקו לכל אנשי ישראל, כי כך כל אחד מישראל יקבל מעט התלהבות לעבודת ה', החשובה לו עד מאוד.
זו הסיבה, שבני שמעון מתמנים למחנכי הדור הצעיר. חשוב שהעם כולו יספוג מעט מהתלהבותם של בני שמעון. הילד סופג לקרבו את הערכים החשובים באמת להורה או למחנך. הוא חש בחושיו הפנימיים – מי מדבר מהשפה ולחוץ ומי חי את הדברים באמת. הילד סופג את העניינים אותם אנו חיים באמת.
שנזכה לחיות את עבודת ה' באמת, ולהנחיל את ערכי החיים האמיתיים לילדינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
