ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אולם, מסופקני אם אי פעם התבקשו אנשים לבחור את 'אנשי החינוך' של ההיסטוריה האנושית. אנשים המהווים דמות מופת חינוכית לכל הדורות. אם יתבקשו אנשי העולם בכלל, ובני העם היהודי בפרט, למצוא את 'איש החינוך' של כל הדורות, וודאי נגלה מגוון דמויות מיוחדות.
באופן אישי, אציע שני גדולי עולם, המרוחקים זה מזה דורות רבים, אך מבחינה חינוכית צעדו בדרך אחת מיוחדת וגדולה עד מאד. את שתי הדמויות נפגוש בשבוע הבא עלינו לטובה, הלא הם – יעקב אבינו... והמגיד הגדול ממזריטש. (חלילה, איני בא להשוות ביניהם, וודאי אינה דומה מעלת האבות הקדושים למעלת אחד מגדולי האחרונים, "ואם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם"). את אבינו יעקב אנו פוגשים בפרשיות השבוע, ויום ההילולא של המגיד ממזריטש יחול ב – יט כסליו, המצוין בקהילות החסידים בכלל ובחסידות חב"ד בפרט.
ומה הייתה דרכם החינוכית המיוחדת?
דרכו של עולם, שלמחנך גדול יש השפעה משמעותית על חניכיו. לפיכך, אפשר לראות בתלמידים את חותמו ודרכו של המחנך. כך, מצמיחים מחנכים ומנהיגים רבים, אנשים רבים בעלי דרך אחת משותפת. כולם צועדים בדרך אחת ומדברים בשפה אחת, "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים".
אולם, זוהי דרכם של מי שרואים את דרכם ואישיותם כדמות מופת, וממילא על חניכיהם לחקותם ולהפוך לכפילים שלהם. במקרים כאלו, מי שחפץ ללמוד מהם, נאלץ לבטל את אישיותו ולכפוף את עצמו כדי לחסות בצילם.
בדרך חינוכית שונה צעדו הדמויות המדוברות. יעקב אבינו זכה ב – 12 בנים, שבטי י-ה. השבטים היו אנשים עם כוחות גדולים. מהפרשיות הבאות אנו למדים גם שהם היו שונים באופיים זה מזה, וכל אחד מהם משך בעוצמה לכיוון אחר. קשה מאד להטביע חותם בחבורה תוססת כזו. הפתרון הקל הוא להתוות דרך אחת ולכוף את כולם לצעוד בה או לחילופין לוותר על חלק מהדמויות ולאסוף רק את הדמויות הקרובות יותר לדרך המשותפת.
אך יעקב אבינו, כמחנך דגול, זכה לגדל את כולם בדרכו של 'ישראל סבא'. ללכדם, לאחדם, להופכם לחלק מתנועה אחת משותפת, עם ישראל. ויחד עם זאת, לאפשר לכול אחד מהשבטים ללכת בדרך המיוחדת שלו, שהרי כל אחד מהשבטים הפך למנהיג של תנועה ודרך מיוחדת. וכידוע, לכל שבט שער מיוחד בשמיים ושביל מיוחד בעבודת ה'.
בדרך דומה נהג המגיד ממזריטש. המגיד הנהיג את הדור השני בחסידות. הוא הפך את החסידות מתנועה קטנה בהנהגת הבעל שם טוב הקדוש לתנועה גדולה המתפשטת במהירות לארצות ואגפים שונים. סודו הגדול היה החינוך. הוא זכה לגדל, לפחות 30 תלמידים, שכל אחד מהם הפך למנהיג חסידות המבטאת דרך מיוחדת בעבודת ה'. אינו דומה רבי אהרון מייסד חסידות קרלין המדגישה את התפילה, לרבי שניאור זלמן מייסד חסידות חב"ד המעמיקה והשקולה. לא הרי רבי לוי יצחק מברדיטשב סניגורם של ישראל, לרבי אברהם המלאך המצוי כל העת בדבקות פנימית בה'. ויחד עם זאת, כולם צועדים בדרך משותפת, דרך החסידות.
כוחו הגדול היה באימון העצום שרחש לנשמתם הגדולה של תלמידיו, ובענוותנותו העצומה להשקיע את כל כולו בהצמחתם כל אחד לפי דמותו הייחודית. מספרים עליו, שבשעה שהיה אומר דברי תורה, הרי כל אחד מהתלמידים שמע את הדברים שהיה צריך לשמוע ולא שמע את הדברים שהיו מכוונים לאחרים.
עיקרון זה גם עומד בעומק המסורת החב"דית, שבעת פטירתו, הטילו התלמידים גורל ביניהם – מי יזכה לאחוז ברבי בעת הטהרה, ובחלקו של האדמו"ר הזקן נפלה הזכות לטבול את ראשו של המגיד. ללמדך, שכל אחד מהתלמידים התחבר לפן אחר באישיותו של הרבי, לפי דמותו של כל אחד מהתלמידים. (ואדמו"ר הזקן מייסד חב"ד, שמשנתו – ח'כמה ב'ינה ד'עת, זכה בראש משכן החכמה).
ויהי רצון, שנזכה ללכת בדרכם של מחנכים דגולים אלו, להלך לפי רוחם של ילדינו וחניכנו, ולהצמיחם לדרך טהורה ויראת שמיים לפי אישיותם המיוחדת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
