ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
דווקא פסוקים אלו של תורה נפלאים הם ודורשים הבנה, וכי קל לקיים את התורה? וכי קל כל-כך ללמוד את התורה?. והלא על התורה נאמר (ברכות סג:): "שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה - שנאמר (במדבר יט ; יד): 'זאת התורה אדם כי ימות באֹהל'". לימוד התורה דורש התמסרות והקרבה בלי גבול. ומדוע נאמר "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשֹתו"? אלא יש דרך שעל-ידה אפשר לגרום לכך שלימוד התורה וקיומה יהיו קרובים מאד אליו, ויוכל הוא לעמוד בהם בשלמות.
דבר התלוי בפיו ובלבבו - זו מצות קריאת-שמע, שיש בה קבלת עול מלכות שמים שלמה במסירות-נפש: "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", "אפילו הוא נוטל את נפשך" (ברכות נד., סא:). ואם אדם מקבל עליו פעמיים בכל יום את הנכונות למסור את נפשו ולא לעבור על המצוות שעליהן הוא מחוייב למסור את נפשו, שעליהן נאמר "יהרג ואל יעבור", החלטה וקבלה זו כשהיא נאמרת לא רק מן הפה ולחוץ, אלא גם מעומק הלב בכוונה ובנכונות מלאה, היא מקרבת את האדם בבת אחת לקיום התורה ומצוותיה מקל-וחומר. כי אם אכן אדם מוכן למסור את נפשו ולמות על קידוש ד' ולא לעבור חס-ושלום על התורה במקום שצריך למסור את הנפש, על אחת כמה וכמה שאדם מוכן להקריב פחות ממסירות-נפש. על אחת כמה וכמה שקל להתאמץ להתגבר על קשיים קטנים ולהקריב יותר זמן לתורה, יותר ממון למצוות ויותר מאמץ, שזה פחות ממסירות-נפש. הווי אומר, שכאשר אדם קורא את קריאת שמע בבוקר ובערב, קורא בפיו ומכוון בלבבו, כשהוא אומר "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ומתכוון לכל מילה, ולא עוד, אלא הוא אף מצייר לעצמו מציאות כזו שהוא כביכול נדרש למסור את נפשו על קידוש ד' ולקפוץ לתוך מדורת אש ולא לעבור חס-ושלום על עבירות שבהן נאמר "יהרג ואל יעבור", זה נותן לו כוחות עצומים להתמודד עם כל הקשיים שבקיום התורה והמצוות, והכל נעשה קרוב אליו מאד.
כך עשה רבי עקיבא כל ימיו, כדברי הגמרא שם, שכל ימיו היה מצטער מתי יבוא פסוק זה לידי ואקיימנו, והפסוק הוא "ואהבת את ד' אלקיך בכל נפשך" - "אפילו נוטל את נפשך". מדוע אמר שהיה מצטער ולא אמר שהיה מחכה ומצפה? אלא היה מתאר לעצמו את הייסורין של מסירות-נפש, כמה זה כואב להיות נשרף על קידוש ד', או יסורים אחרים כמו אלה שעברו על רבי עקיבא כאשר סרקו את בשרו במסרקות של ברזל. הוא היה מתאר בדמיונו את הייסורין של מסירות-נפש וקיבל אותם על עצמו באהבה. כל ימיו היה מצטער "מתי יבוא פסוק זה לידי" והתוצאה - "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחֹקה הוא. כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשֹתו" (הדברים על-פי דברי השל"ה הקדוש בפרק עשרה הילולים).
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
