ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
גם השבוע נעסוק בביאור החלטתו של אברהם להשתקע ולהתאזרח דווקא תחת שלטונו של אבימלך, כמאמר הכתוב:
"וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" בראשית כ"א לד).
אבימלך ופיכל שר צבאו, הם היוזמים את כריתת הברית עם אברהם תוך הכרה גם בפעילותו הרוחנית של אברהם, שמשמעותה הכרה בא-לוהים המשגיח על ברואיו. וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱ -לֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (שם כב).
לפני כריתת הברית, אברהם מבקש לברר העוול שנעשה לו:
"וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ" (שם כה).
אי אפשר לכרת ברית עם שלטון מושחת שאיננו מכבד את זכות הקנין של אזרחיו.
תשובתו / התנצלותו של אבימלך טעונה לימוד. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם".
הכתוב מוסיף עוד פרט חשוב:
"וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית" (שם כז).
צריך להבין מה פשר נתינת הצאן והבקר לאבימלך, אם הברית היא ביוזמת אבימלך והיא הדדית למה אברהם משלם לאבימלך? הפרשנים התלבטו כיצד להסביר את דבריו של אבימלך ולהבין מכמה חלקים מורכבת תשובתו.
ננסה לצעוד בעקבותיהם.
נציע את ההסבר הבא: תפקידו של כל שלטון הוא להבטיח את בטחון האזרחים ולהגן עליהם הן מפני אויבים חיצוניים והן מבחינת מניעת מצב של "איש את רעהו חיים בלעו". במצב של אנרכיה יש סכנה גדולה שהחזקים ינצלו את כוחם כדי לחמוס ולפגע דווקא בחלשים. הבטחת ביטחונם האישי והגנת רכושם של האזרחים מורכבת מכה פעולות:
הראשונה - פעילות מודיעינית של רשויות הביטחון, שמטרתה לזהות מבעוד יום את גורמי הפשיעה ולסכל מראש את כוונותיהם. זוהי התנצלותו הראשונה של אבימלך ובלשוננו: גורמי המודיעין שלי לא גילו מי עשה או עלול לעשות מעשה שכזה. בלשון הכתוב: "לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה".
השניה - התייחסות רצינית לכל תלונה שמוגשת על ידי מי שאוים או נפגע. אבימלך מתנצל: לא הוגשה כל תלונה בנושא, בלשון הכתוב "וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי".
השלישית - הנחיות מצד האחראים לגורמי האכיפה לטיפול מהיר ופענוח "הַיּוֹם" של כל תלונה שכזו. בלשון הכתוב: "וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם".
מה תפקידו של האזרח הקטן ומה אמורה להיות "תרומתו" להבטחת פעילותה של המערכת? התשובה היא תשלום מיסים. תשלום מס משמעותו הכרה בשלטון (רמב"ם פרק ה מה' גזלות) ושותפות במאמץ להבטיח חיי שלוה לאזרחים. לכן אברהם שהשתכנע שאכן אבימלך, המכיר בקב"ה, מעוניין להבטיח את סדרי הממשל התקין ראוי לכך שאברהם יכיר בשלטונו ישתקע בארצו משלם מיד את מסיו על פי החוק.
אנו תפילה שגם מדינת ישראל תבטיח את שלום אזרחיה ותגן עליהם גם מפני אויבינו החיצוניים וגם מפני פורעי חוק מכל הסוגים, שאינם מאפשרים לזולתם משלמי המסים, לחיות את חייהם בשקט ובשלוה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
