ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מטבע הדברים, כל אחד מהקישוטים האלה שוטף אותי בזיכרונות על חגי סוכות מושלגים וקפואים בשיקגו ובמונסי ועל חגי סוכות חמים ומהבילים במיאמי ביץ', על השמחה שביכולת לישון בסוכה בנוחות פה, בירושלים, על שנים עברו ועל יקיריי שבאים לבקר בסוכה שלי היום רק בצורת אושפיזין, אך נוכחותם ממשית מאוד בשבילי למרות זאת. קישוטים לסוכה מכל העולם תלויים בסוכה שלנו, ולכן כל כדור קטן נושא אתו זיכרון ממקום שבו ביקרנו וחוויה מנבכי הזיכרון. לכן בניית הסוכה היא תמיד חוויה טעונת רגשות בשבילי, זמן להעלאת זיכרונות. נכדיי, שעזרו לי לקשט את הסוכה, עשו זאת בלי התלהבות יתרה. הם אמנם נהנים מהעיטורים מארצות רחוקות וזרות, אבל אין להם שום חיבור אישי לחפצים האלה, והם לא מעוררים בהם שום זיכרונות. אצל סבא זקן, לעומת זאת, קישוטי הסוכה הם במידה רבה סיפור חייו.
המנהג לקשט את הסוכה הוא עתיק אך לא מוסדר. בדרך כלל הקישוטים חקלאיים, כמו תירס מיובש, תבואה, צנצנות דבש, פירות יבשים ועוד נהגו לעטר את הסוכה כשהיו בהישג יד. זאת בהתאם לתיאור התנ"כי של סוכות כחג האסיף. באקלימים רבים לא התאפשרו קישוטים כאלה. בנעוריי, אני זוכר שבסוכה הגדולה בבית הכנסת של אבי ובסוכה של הישיבה לא היו כמעט שום קישוטים. הן היו מבנה ספרטני, בלי שום צבע או ססגוניות. בעשורים האחרונים, כשהקמת סוכה למשפחה הפכה לעניין פופולארי בארה"ב וכמובן בישראל, שגשגה תעשיית קישוטי הסוכה. כיום הרבה סוכות באות עם קישוטים מובנים על לוחות העץ, והסינים עובדים קשה על המצאת סוגים חדשים של קישוטים לסוכות שלנו משנה לשנה. הרבה עיטורים שמיוצרים במקורם לחגים שאינם יהודיים מוצאים את דרכם לסוכה, בייחוד בישראל, שבה מגזרים מסוימים באוכלוסייה לגמרי לא מודעים לתכלית שלשמה הם מיוצרים. העולם שאנחנו חיים בו מעניין ולעתים אף משעשע.
אני מוצא שהאורחים הבלתי נראים, האושפיזין, הם במובנים רבים כוכבי חג הסוכות. הם באים לבקר יהודים בכל אקלים ואתר בעולם. התלמוד עצמו נותן דוגמאות רבות לסוכות אפשריות שנבנו בתקופתו וגם בתקופות מאוחרות יותר. יש בישראל פארק שנקרא נאות קדומים, שבו אפשר לראות את כל סוגי הסוכות השונים. על אף שיש וריאציות אפשריות רבות, הסוכה בעצם מורכבת ממבנה פשוט שבו יש לפעמים רק שני קירות מוצקים וגג מחומר צמחי טבעי, שממנו השמים נראים באופן חלקי.
באקלים גשום תמיד יש ניסיון להגן על הסוכה מפני הממטרים בשיטות כיסוי יצירתיות. הגשם תמיד עושה שמות בקישוטי הסוכה, ורבים מהקישוטים שלי נפלו קורבן לגשמים באמריקה. אפילו בישראל, לפני עשר שנים, היו גשמי זלעפות בסוכות שהרטיבו את הכול ואת כולם. הממטרים הכבדים עוד לא הגיעו לישראל השנה, אך גשמי הסתיו הראשונים כבר ירדו, ומאחר שסוכות חל "מאוחר" השנה, ייתכן שירד גשם בחג. בכל זאת, הקישוטים שלי מעטרים את הסוכה בגאווה, והקדושה של החג השמח והציפייה לקראתו כבר מורגשות בכל מקום בירושלים.
מי יתן וסוכת השלום והשמחה של הקב"ה תגן על כולנו כל השנה.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין מצוות חג הסוכות לענווה ואחדות ישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
