ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצות עשה לשבות ממלאכה ביום ראשון של סוכות, שנאמר: "ביום הראשון מקרא קודש".
מצוה ל"ה -
מצות עשה לישב בסוכה בשבעת ימי החג, שנאמר: "בסכת תשבו שבעת ימים".
מצוה ל"ו -
מצות עשה ליטול בחג הסוכות ארבעת המינים, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבת וערבי נחל".
מצוה לספר
רבים מבני העיירה ברדיטשב נענו בשמחה לבקשת ראשי הקהל, לצאת לערים הסמוכות על מנת לחפש אתרוג לבני הקהילה. במשך כל חודש אלול ציפו יהודי העיירה לאתרוג שיגיע, אולם עד ראש השנה טרם הגיע האתרוג המיוחל. בצר להם הוציאו ראשי הקהל קריאה לתושבים לצאת אל הערים הסמוכות ולחפש אתרוג, שהרי לא יתכן כי לקהילה הקדושה בברדיטשב ובמיוחד לרבה הצדיק והקדוש ר' לוי יצחק לא יהיה אתרוג מהודר לחג.
אחד השליחים שנסע למקום רחוק, פגש בדרך יהודי שסיפר כי יש עימו אתרוג גדול ומהודר. השליח מיד ניסה לשכנעו לבוא עימו לברדיטשב על מנת לזַכות עיר שלמה במצוה יקרה זו. אולם היהודי סירב בכל תוקף, שכן מזה זמן רב שלא היה בביתו, והוא רוצה לחגוג עם משפחתו את החג הקרב ובא. השליח ניסה לשכנעו בכל הדרכים, אך לא עלתה בידו. לבסוף סיים ואמר: "מתפלא אני איך יהודי נכבד כמוך אינו נבהל מהמחשבה, כי לרבינו הקדוש, ר' לוי יצחק, לא יהיה אתרוג בחג". היהודי כששמע זאת הרהר מספר דקות ואמר כי אכן ראוי הוא ר' לוי יצחק כי יהיה לו אתרוג נאה שכזה בחג, אולם הוא מוכן לבוא בתנאי שיובטח לו להיות במחיצת ר' לוי יצחק בעולם הבא. השליח לא ראה כל ברירה אחרת והסכים לכך. בבואם לברדיטשב לא סיפר השליח לאיש על תוצאות שליחותו, אלא נכנס מיד לרב לספר לו על תנאו של היהודי. ר' לוי יצחק כששמע זאת קפץ ממקומו בשמחה על כך שזכה לאתרוג נאה וביקש לראותו מיד, תוך שהוא מסכים בהחלט עם תנאו של בעל האתרוג.
ליל החג התקרב, ור' לוי יצחק העביר בחשאי הוראה לכל אנשי העיר, שאף אחד לא ייתן לבעל האתרוג רשות להיכנס לסוכתו. אחרי התפילה ניגש היהודי למלון בו השתכן, והופתע לראות כי סידרו לו סעודה בחדר. רץ לבעל המלון ושאלו כיצד יתכן כי אין לו סוכה. בעל המלון השיב כי ודאי שיש לו סוכה אולם בשום אופן לא ייתן לאורח להיכנס אליה. לשאלת האורח מדוע משך, בעל המלון את כתפיו ולא ענה. לקח האורח את המאכלים וחיפש סוכה לקיים בה את מצות היום, אולם, באף סוכה לא נתנו לו להיכנס, עד שנודע לו כי זו הוראה שיצאה מביתו של הרב. הוא רץ לר' לוי יצחק ושאלו מה אירע שמנסה הוא למנוע ממנו את קיום המצוה. ר' לוי יצחק הביט ביהודי ואמר לו כי אם יוותר על דרישתו לשבת בעולם הבא במחיצתו, אזי יארחוהו בסוכה בכבוד מלכים. היהודי עמד נבוך, מצד אחד - עולם הבא במחיצת הצדיק, אולם מצד שני - כיצד יתכן שיהודי ירא שמים לא ישב בסוכה בליל החג?! הוא פנה לרב ואמר כי הוא מוותר על תנאו, וכי עדיפה לו מצות היום. ר' לוי יצחק ששמע זאת נהרו פניו ואמר ליהודי: "כעת אתה יכול להיכנס לסוכה, וגם מובטח לך להיות עימי בעולם הבא. רציתי לראות האם באמת מגיע לך זכות זו, האם באמת המצוות יקרות לך, וכעת שהוכחת כך, הנך ראוי לדרישתך להיות במחיצתי לעולם הבא".
מצוה להורות
"מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", לכן ראוי להתחיל בפעולה כל שהיא הקשורה בבניית הסוכה כבר במוצאי יום הכיפורים.
למצוה מן המובחר יש לכוון בזמן הישיבה בסוכה, שציוונו הקב"ה לשבת בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיפו את אבותינו במדבר.
ישנם רבים הבונים סוכות שדפנותיהם עשויות מבד. לסוכות אלו חיסרון מפני שאם הדפנות יכולות לנוע ברוח מצד לצד (ואפילו רק מעט), ואפילו נמצאות במקום המוגן מרוח, לעיתים אינן נחשבות לדפנות והסוכה פסולה. לכן העושה סוכה מדפנות בד, ראוי שיקשור חוטים מתוחים לאורך הדפנות במרחק שאינו עולה על 24 ס"מ אחד מהשני, שאז נחשבים החוטים לדופן,על פי הכלל ההלכתי הנקרא 'לבוד', שפירושו שכל דבר הנמצא במרחק ג' טפחים מהשני רואים אותו כמחובר. ממילא, אם יש חוט מתוח ומתחתיו או מעליו ישנו חוט נוסף במרחק שאינו עולה על ג' טפחים, רואים את האויר שבניהם כמחובר לחוטים ונחשב לדופן. וזאת בתנאי שבסך הכל יש בגובה החוטים לפחות עשרה טפחים, ששיעורו כמטר.
דיני ארבעת המינים רבים הם. לכן ראוי לכל אחד ללכת לחכם הבקיא בהלכות אלו ולהראות לו את המינים שקנה, ובייחוד את הלולב והאתרוג. גם מי שקונה באריזה סגורה עם הכשר, ראוי שיראה לחכם את מה שקנה, מפני שלעיתים ישנם שינויים משעת האריזה ועד שעת הקניה שעלולים לפסול את א
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין מצוות חג הסוכות לענווה ואחדות ישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
עניני החג אושפיזין - באור מאמר הזוהר על האושפזין
בצרוף מאמר המבאר את הזמנתם של שבעת הצדיקים הללו דווקא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
