ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל זאת, נוח עצמו סופג ביקורות מעורבות, במקרה הטוב, מהמדרש והתלמוד בעניין גדולתו. הגישה הזאת ניכרת אצל כל המפרשים וגם התורה עצמה בפרשה הבאה, פרשת נוח. למעשה, המדרש אומר על סוף פרשת השבוע הזאת שהיה זה נוח שמצא חן בעיני האל, שנוח האמין שהוא מצא חן בעיני האל, אבל האל לא מצא חן כדי להיות נוכח במצב הזה. כל זה בא להדגיש את האכזבה המרה מעשרת הדורות הראשונים של האנושות.
התורה עצמה נותנת ביטוי לעבודה זו כשהיא אומרת שהקב"ה התחרט כביכול על כל עניין בריאת האדם ועל חופש הרצון והבחירה שהעניק לו. בני האדם, גם בני אדם צדיקים יחסית כמו נוח, התגלו ככישלון חרוץ, פשלה ענקית, טעות בעלת השלכות עצומות. כבר בפרשת בראשית אנחנו רואים שהם נגועים בכל סוג של התנהגות פלילית שאפשר להעלות על הדעת: עבודת אלילים, רצח, גילוי עריות, שחיתות, עבדות, כיבוש, קללות ואלימות. התורה מציירת לנו תמונה קודרת מאוד בפרקי הפתיחה שלה.
אם כך, מדוע הקב"ה מסכים לשאת, כביכול, את כל הרוע הזה? שוב, כפי שנראה בפרשת השבוע הבא, העונש של המבול וההשמדה של מיליוני אנשים בגלל חטאיהם אינו משפיע באופן ממשי על הדור הבא של האנושות. אז למה לא לוותר על כל העניין? שהקב"ה יסתפק בבריאת מלאכים, שאין להם שום רצון חופשי, שאינם חוטאים לעולם ושתמיד עושים את מצוותו?! אך לקב"ה יש סבלנות. הוא ימתין עוד עשרה דורות עד שסוף סוף יקום אדם שיצדיק את ניסוי בריאת האדם של האל.
רש"י מצטט את המדרש בפרשת השבוע שאומר שהבריאה של השמים והארץ, של כל היקום המורכב והנפלא הזה, הייתה שווה לו רק בזכות כניסתו של אברהם אבינו לתמונה. הקב"ה מוכן, כביכול, להמתין 20 דורות ולראות מיליוני אנשים סוטים מדרך הישר ומורדים בו, מכיוון שבזכות אדם אחד כל זה יהיה כדאי. אדם ראשון יכול היה להיות האדם הזה, אך הוא לא התאושש מהחטא הראשון בגן עדן. נוח יכול היה להיות האדם הזה, אך הוא לא התאושש מהטראומה של המבול ומהשתיינות שלו בעקבותיה. אך אנחנו רואים שבעיני האל, די באדם אחד ויחיד כדי להצדיק את כל תהליך הבריאה.
כל אחד מאתנו בחיי היומיום שלנו וביחסינו עם הזולת יכול להיות האדם הזה. חכמינו אמרו שכל אדם צריך לומר לעצמו "בשבילי נברא העולם". המשימה של בני האדם להצדיק במעשיהם ובהתנהגותם את הבריאה היא עדיין אתגר לכולנו, ועל אחת כמה וכמה כשמתחילה שנה טובה וחדשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
