ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
והנה, יום אחד התגלה אליו ה' ואמר לו – דע לך, ישיבתך ותנועתך הם מפעלים גדולים, חשובים ויקרים. אולם, הם עתידים ברבות השנים להתפורר ולהיעלם. המפעל הנצחי שלך, שבמהלך הדורות יפיץ את חידושך בעולם ויהיה לברכה הוא... להוליד בן בארץ ישראל.
הרב הזה הוא... אברהם אבינו.
בשעה שמגיע אברהם אבינו לעיר הברית שכם, מתגלה אליו ה' ומבטיח לו – "לזרעך אתן את הארץ הזאת", ומיד מודה אברהם לה', בונה מזבח ומקריב קרבנות. מבאר רש"י, שהתודה המיוחדת לה' היא על שתי בשורות – בשורת הזרע ובשורת ארץ ישראל.
מיד צפה ועולה שאלה עצומה – הרי בבשורות אלו התבשר אברהם עוד לפני שנכנס לארצנו הקדושה, בעת שנאמר לו עוד בחוץ לארץ – "לך לך... אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול...", שם כבר נתבשר על הארץ ועל הילדים, ומה התחדש לו בשכם?
התשובה נעוצה בנתון חשוב, שנמצא בפסוקים שבין שתי ההבטחות. נתון זה גרם לאברהם לפרש את הבטחת ה' בחוץ לארץ באופן שונה מהתובנה שהתחדשה לו בשכם. הנתון הוא – "הנפש אשר עשו בחרן".
רגילים אנו לתאר את אברהם ההולך מאור כשדים לארצנו הקדושה כאיש בודד ההולך עם משפחתו המצומצמת. בודד מול כל העולם. ואף חיזוק יש לנו מהמדרש המבאר שאברהם נקרא עברי, כי כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני. אך האמת היא, שאברהם מגיע בראש תנועה גדולה ועצומה, "הנפש אשר עשו בחרן", "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים", 318 תלמידים מנתה ישיבתו של אברהם אבינו.
ממילא, כשהבטיח ה' לאברהם – "ואעשך לגוי גדול", אמר אברהם לעצמו – העם הגדול יצא מתלמידי, שהרי זרע אין לי. (כיוון חשיבה זה מלווה את אברהם באמירות נוספות – האמירה בברית בין הבתרים שאליעזר עבדו יירשנו, מחשבת עבדי לוט שלוט יירשנו). כך גם בקשר לארץ ישראל – ה' אומר לו ללכת לארץ, הוא לא מבטיח לו שהארץ תהיה שלו. ייתכן, שהוא צריך ללכת לארץ כי שם ירבה בהפצת התורה ויאסוף תלמידים רבים, שיהפכו לגוי גדול.
כל המחשבות והחלומות הללו מתנפצים בשכם. בשכם מגלה אברהם, ש"הכנעני אז בארץ". וכפי שמסביר רש"י – במקור ניתנה הארץ לזרעו של שכם, וכעת היה הכנעני הולך וכובש אותה מזרע שם. שם היה צדיק, ואילו זרע כנען היו מקולקלים ורשעים. למעשה, בשכם מגלה אברהם שהוא הגיע למקום פחות מתאים להפצת תורה והגדלת התנועה הרוחנית שלו.
בעת משבר זו, כשכל חלומותיו מתנפצים, מתגלה אליו ה' ומגלה לו את המטרה האמיתית של הליכתו לארץ – "לזרעך אתן את הארץ הזו". התנועה שלך יפה וחשובה, אך לא זה עיקר העניין. העיקר, שיהיה לך בן ושתנחל את הארץ. ובאמת – מכל התנועה של מתגיירי חרן לא נשאר לדורות זכר, ואילו זרעו של אברהם נוחלים את הארץ, ומכאן מפיצים את האמונה בשם ה'.
יש כאן אמירה רוחנית יסודית ועמוקה (המתבארת בתחילת ספר 'אורות') – היסוד של התגלות ה' בעולם מגיע דווקא מעם ישראל בארץ ישראל. עם ישראל הוא המרכז. ארץ ישראל היא המרכז. כאן מצוי המעיין היסודי, וכל העניינים האחרים הם נחלים הנובעים ממעיין זה.
יתכן שבחוץ לארץ, אברהם ינהיג תנועה גדולה. אך דווקא כשהוא עולה לארץ וניגש לבנות את נקודת המרכז, הופך אברהם ל'עברי', הוא מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני. בהמשך, לאחר שהמרכז נבנה, בכוחו להזריח קרני אור סביבו ושוב הופך אברם לאברהם, אב המון גויים, מאור לכל העולם.
בימים אלו, עת אויבינו – אויבי ה' שבים ומזכירים לנו בהפגזותיהם על ערי הדרום, שהם חשים שנקודת הופעת ה' בעולם מצויה בעובדה שעם ישראל מצוי בארץ ישראל. עלינו להיאחז בארץ ישראל ביתר שאת, ליישבה בכל מקום בישובים ומאחזים, ודווקא אחיזה חזקה זו בארץ תביא בסוף לכך שהגויים יודו באור ה' וישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
