ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ברבות השנים נכתב הרבה על החשיבות של קולות השופר. ההלכה מגדירה מה הקולות האלה צריכים להיות ואיך הם צריכים להישמע, אך המחשבה היהודית התרחבה מעבר לדרישות ההלכתיות והעניקה לקולות השופר משמעות ועומק בעזרת מטפורות והדרכה. בדרך זו, כל צליל שיוצא מקרן השופר מלמד אותנו עוד לקח על החיים ועל ההתנהגות שלנו. עלינו להבין תמיד שבכל מצווה של התורה יש פנים רבות, ונעשה לעצמנו ולאמונתנו שירות דוב אם נסתכל על התורה בצורה תמימה ופשטנית. יהודי שיש לו ידע הוא תמיד אדם מתוחכם שמסוגל לראות דברים מתחת לפני השטח של המציאות ובין השורות של המילים ולהעריך את המורכבות את החוכמה האינסופית שיש בתורת האל. לעולם אסור לנו להניח שאנחנו מבינים את התורה במלואה, אך אסור לנו גם לפטור את עצמנו מהחובה לחתור אל משמעויותיה בכל דרך אפשרית.
התקיעה, אותו קול שופר רציף וממושך, מסמלת את השלווה שנחוצה כל כך לקיום חיים יצרניים וחיי משפחה. היא גם מסמלת את המשמעת העצמית וההתמדה. אלה הדברים שבונים משפחה יהודית מוצלחת ומאושרת. ילדים שגדלים בבית ששוררים בו שקט ושלווה, שיש בו משמעת ועקביות, הופכים ליהודים גאים ובעלי תחושת ערך עצמי. נוכחות השבת בחיי היומיום שלנו מכניסה לביתנו את תכונה השלווה הנפלאה. השבת היא בעצם תקיעה אחת ארוכה שנמשכת 25 שעות. זה גם מסביר אולי מדוע בשבת לא תוקעים בשופר. השבת עצמה, כביכול, היא השופר, ובוודאי קול התקיעה במצוות השופר. השלווה והעקביות שיש בשבת קובעים את הטון לכל ימות השבוע ובאמצעותם גם לכל חיינו.
לא בכדי ההלכה היהודית רואה בשמירת השבת את המאפיין המזהה הבסיסי של יחס היהודי לקיום המצוות ולמסורת היהודית. ההלכה קובעת שיש להקדים תקיעה לפני קול שופר אחר ולהשמיע אחריו עוד תקיעה. התקיעה, שמסמלת את השלווה והעקביות בחיי האדם, היא מה שמחזיקה את החיים היהודיים בשני קצותיהם. היא באה בהתחלה ובסוף. בלעדיה אין כמעט משמעות לשאר קולות השופר.
השברים מסמלים את התקופות הקשות, את היבבות שיוצאות מאתנו כאשר אנחנו נתקלים בכישלון, באסון, בבעיות בלתי פתירות, לכאורה. היבבה שעולה מנהמת לבו של האדם היא קול שנשמע בשמים. ייתכן שההלכה מתירה מנהגים שונים בעניין קול השברים מפני שאין שני בני אדם שמייבבים באופן דומה. כל דמעה בחיים היא מיוחדת לאדם שמוריד אותה. חז"ל אומרים שהדמעות שלנו נשמרות בשמים, כביכול ונספרות על ידי הקב"ה.
העם היהודי הזיל ים של דמעות בהיסטוריה הארוכה שלו, אך הדמעות האלה נקרשו והפכו לאבן יסוד לחיינו כיחידים ולקיומנו כאומה. אי אפשר לעבור את החיים האלה בלי שברים, אבל על קולות היבבה האלה אפשר לבנות לכולנו עתיד טוב יותר.
התרועה היא קריאה לפעול, להשיג הישגים, להפעיל תושייה ולעבוד בחריצות. היא אומרת שאין מקום לפאסיביות אם רוצים להגשים את השליחות היהודית. הצלילים המרוסקים הקצרים מזכירים לנו שלעתים ההתקדמות איטית, שהיא באה צעד אחר צעד.
במסכת אבות נאמר "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". לא מצפים מאתנו להשלים את כל המלאכה, כולה אבל אין לנו פטור מלפעול למען המטרה, לעבוד כדי לקדם את הטוב והקדוש. גאולה ותיקון עצמי הם תהליך, לא אירוע פתאומי או התגלות נסית. אנחנו משמיעים את קול השברים והתרועה בזה אחר זה בחלק מטקס התקיעה בשופר כדי להראות שגם אחרי צרות ואפילו אסונות יש צורך להתאושש ולהתחיל לעשות מעשה.
בדרך זו קול השופר מורה לנו את הדרך לשנה של שלווה, משמעת עצמית ופעילות, שנה שתתמלא בקולות של שמחה בלבד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
