ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
במשך השנה נוצר הרגל ושגרה, שנה מלשון שונה וחוזרת, וגורמת לקיום מצוות כדרך אנשים מלומדה, ויותר גרוע מזה אם שוקעים בהבלי הזמן ושוכחים את האמת ותפקידנו בעולם, וזיכנו ה' יתברך בר"ה להתחדש ע"י קול השופר "תקעו בחודש שופר" חודש - חדשו מעשיכם, שופר - שפרו מעשיכם.
נאמר בספר יואל פרק ב (יא) וַֽיקֹוָ֗ק נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְקֹוָ֛ק וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ: (טו) תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה:
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כד – שובה: [ג] וי"י נתן קולו לפני חילו וג' (יואל ב: יא). וי"י נתן קולו לפני חילו, בראש השנה. כי רב מאד מחנהו (שם /יואל ב'/), אילו ישראל. וכי עצום עושי דברו (שם /יואל ב'/), שהוא מעצים כוחן של צדיקים שעשו רצונו. כי גדול יום י"י ונורא מאד (שם /יואל ב'/), זה יום הכיפורים. ומי יכילנו (שם /יואל ב'/), דמר ר' קריספא בשם ר' יוחנן שלש פינקסיות הן, אחת של צדיקים גמורים ואחת של רשעי' גמורים ואחת של בינונים. אלה לחיי עולם (דניאל יב: ב), א"ר אילו הצדיקים גמורים. ואלה לחרפות לדראון עולם (שם /דניאל י"ב/), אילו רשעים גמורים.
קול השופר מחריד את הלבבות, יחד עם זאת, מעצים כוחם של צדיקים ועמך כולם צדיקים להתקרב אל הבורא בתשובה.
ראש השנה חל ביום בו נברא האדם, ואז התגלה הקב"ה כמלך על כל הארץ, (ראש השנה דף לא עמוד א: "תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים - לה' הארץ ומלואה, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו ... בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם". ולכן שיר של יום שישי ה' מלך גאות לבש.
וכיצד ברא את האדם בשופר, ויפח באפיו נשמת רוח חיים מפורש בזהר הק' "מאן דנפח מדיליה נפח".
וכיצד ברא את האדם בשופר, ויפח באפיו נשמת רוח חיים מפורש בזהר הק' "מאן דנפח מדיליה נפח". נשמה חלק אלו-ה ממעל, קול המשמיע אמון בבריאת האדם, בניגוד לכל המקטרגים, כפי שמפרש המדרש בראשית רבה (וילנא) (פרשת בראשית) פרשה ח סימן ה: א"ר סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח,
התאווה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים במקום שיש אדם בעל בחירה ויכוח לבחור בטוב, ולגלות שכינה בעלמא דשקרא. ועלינו לשמוע קול שופר של מעלה שנותן אמון בבני אדם שהאמת תצמח מהם.
ולא זאת בלבד אלא שכביכול מלכותו תלויה בנו, "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם", מה אנו ומה חיינו כי הקב"ה מבקש מקרוצי חומר להמליך אותו, ואעפ"כ כך התאווה הקב"ה ואורים שעל תאווה לא שואלים קושיות,
מובא במסכת חגיגה דף ה עמוד ב: "ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו. מאי מפני גוה? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לנכרים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים. ומי איכא בכיה קמיה הקדוש ברוך הוא? והאמר רב פפא: אין עציבות לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו! - לא קשיא: הא - בבתי גואי, הא - בבתי בראי".
הקב"ה מתכנס במסתרים לבכות על גאוותם של ישראל שניטלה וממילא על מלכות שמים שניטלה, המלך גלה מהיכלו ומעתה הוא בבחינת "מלך בשדה", "אכן אתה א-ל מסתתר", מתכנס כולו בד' אמות של הלכה, והוא עצב על כך. ומצפה שאנו נחפש אותו ונגלה שמלכותו בכל משלה, וכשנבין זאת לא נחשוש עוד מלהתקרב לבורא עולם, וקול שופר של מעלה קורא לנו שנשמע אותו ונביא לתקון המלכות.
"ובמה – בשופר". מפרש הריטב"א שבשופר אנו אומרים מלכויות ושופרות, אולם מה משמעות פסוקי השופרות? הם פסוקי השופרות הקולות ששמענו מסיני מהקב"ה, זה שופר של מעלה הקורא לנו לקבל תורה, ה' מסיני בא - כחתן היוצא לקראת כלה, לעורר את הכלה לבוא, ומשבחה ומפארה כעם סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש, ועם העוצמות האלו אנו באים וממליכים את הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו.
הפסוק היחיד המפורש בתורה להמלכת ה' נאמר בקריעת ים סוף "ה' ימלוך לעולם ועד", וזה מכוח היעוד שהקב"ה נותן לנו "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך". והפסוק השני "תרועת מלך בו" אפשר לפרש שעם ישראל בעצמם משמעים את תרועת ה' בעולם.
בר"ה אין אומרים הלל בגלל החרדה מיום הדין, אולם פסוק אחד נאמר עוד מעט לפני תקיעת שופר "מן המצר קראת י-ה ענני במרחב י-ה, שקול השופר יוציא אותנו מן המצרים למרחב, "שמחה לארצך וששון לעירך" "ובכן צדיקים יראו וישמחו", וכך גם הקב"ה כביכול יצא מן המצר של הגלות "והשיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ" שגם הקב"ה יצא מן הגלות "והיה ה' למלך על כל הארץ" "ויאתיו כל עבדך", ונזכה לכתיבה וחתימה טובה תהא שנת פדות וגאולה, שנת פלא גדול של מלכות ראויה בישראל מלכות ברוח התורה ברוח משיח צדקנו הנקרא פלא יועץ, ובתוך הכלל יפקד כל אחד לשנה טובה ומתוקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
