ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
המצב הכלכלי מחייב אצל רבים להיערך מחדש. הצמצומים בסיוע למשפחות מרובות ילדים מכבידים. יש כאלו שאיבדו את מקור פרנסתם. עלינו להתבונן על המציאות הזאת במבט של אמונה לקבל כל דבר באמונה כי מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכול לטובה. לדעת שהאושר אינו תלוי בכמות הכסף אלא ביכולת לשמוח במה שיש. איזהו עשיר השמח בחלקו. לדעת להסתפק במועט ולשמוח. לא להיכנס לחובות בבנק, לא ללוות כסף אלא לחיות במה שיש, לבד מהוצאות שבתות לבעלי אמונה גדולה.
זהו המבחן של התקופה ועלינו לעמוד בו. גם מי שיש לו - אל ינקר עיני אחרים שאין להם, אלא יחיה בצניעות ולא יעורר קנאה שמזיקה.
הידורים ובין אדם לחברו
מרן הרב הדריך שהידורים במצוות זה דבר ראוי אבל אין לעשות הידור במצוות לא על חשבון אחרים ולא על חשבון תלמוד תורה - כך קיבלתי מהרב צבי יהודה זצ"ל. הנה מחר ערב יום הכיפורים יבואו רבים לטבול במקווה להיטהר לכבוד היום. תהיה צפיפות ויהיה לחץ וכל אחד צריך לזכור שטבילה פעם אחת מספיקה, פעמיים בוודאי, ואין להדר בטבילות כאשר אחרים ממתינים.
יישוב הדעת בתקופת מתח רוחני
בכלל צריך להיות ערניים לכך שבימים אלו של מתח רוחני עלולה המתיחות הרוחנית הטובה להביא לידי כעס על הילדים, על אחרים שמעכבים את האדם
ומפריעים לו לעמוד במשימות שקבע לעצמו. על כן צריך לשמור מאוד על ישוב הדעת, כי כעס זו עבירה כל כך חמורה שכל המצוות של היום לא עומדים נגדה. כעס הורס את כל המדרגות הרוחניות של האדם והכול צריך לבנות מחדש.
נושא עוון לעובר על פשע
ולעומת זאת נדיבות לב סבלנות אורך רוח זה בדיוק מה שגורם למחילת עוונות. צריך להחזיק טובה לעניים שמזכים אותנו במצווה כל כך גדולה - מצוות הצדקה שהיא קורעת גזר דין - כך למדונו חכמים. וכמו כן צריך להחזיק טובה לאנשים קשי רוח שמעצבנים אותנו ואנחנו מתאפקים ומוחלים להם - בזכותם ריבונו של עולם מוחל לנו. במקום לכעוס על אותם אנשים עלינו להחזיק להם טובה, אם הצלחנו להשיב טובה תחת רעה - כך ינהג ריבונו של עולם כלפינו. ולאידך גיסא מי שמקפיד ואינו מוכן למחול - גם אם הוא צודק בהקפדתו כי לא מגיעה לשני מחילה - גם ריבונו של עולם יעשה עם המקפיד אותו חשבון, מידה כנגד מידה, ויאמר שאינו מוחל לאדם זה, ובצדק אינו מוחל לו כי אין לנהוג עם המקפיד לפנים משורת הדין.
להוסיף מחול על הקודש
עוד ענין שיש לאומרו. ביום הכיפורים לכל הדעות מצווה להוסיף מהחול על הקודש. גם לפניו וגם אחריו. ולפי הרבה דעות מצווה להוסיף גם בשבתות וימים טובים. לתוספת הזאת יש ערך גדול מאוד. היא גורמת להתפשטות הקדושה על ימי החול, היא מעמיקה את קדושת השבת וימים טובים. חשוב מאוד להתרגל לכך כל השנה וגם בימי החורף בימי שישי הקצרים. לסיים את תפילת מנחה עוד לפני השקיעה כעשר- חמש עשרה דקות כדי להוסיף מהחול על הקודש. מאוד ראוי שהציבור שלנו כולו ישתדל בכך. זה ענין של הרגל.
להתוודות על המעשים הטובים
בבואנו לעשות חשבון נפש ובבואנו להתוודות לפני ריבונו של עולם דומה שאנו צריכים להתוודות על הדברים הטובים שעשינו במשך השנה כמו במצוות ודוי מעשרות. בערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצוותך אשר ציוויתני. כלומר נתנו צדקה לעניים, שמעתי בקול ד' אלקי, עשיתי ככל אשר ציוויתני. עסקנו בתורה קיימנו מצוות בין אדם למקום מצוות בין אדם לחברו. קיימנו מצוות ישוב ארץ ישראל במסירות, השקיפה ממעון קדשך וגו' וברך את עמך את ישראל וגו'. אמנם עלינו להתוודות גם על העבירות ולהביע חרטה אמיתית ולקבל להבא שלא נחטא. כי יש לזכור שעבירה אינה מכבה מצוה ומצוה אינה מכבה עבירה. יש שכר על מצוות ויש עונש על עבירות. אין עושים קיזוז. ועל כן צריך לתקן כל העבירות ולשוב עליהם. אבל גם צריך לבוא לפני ריבונו של עולם ולומר: השתדלנו מאוד לקיים מצוותיך התאמצנו ממש ועשינו ב"ה הרבה דברים טובים - השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו וגו'.
וכן בצבור היישובי
כך נעשה בווידוי האישי וכך עלינו לעשות גם בווידוי הציבורי היישובי להתוודות על ההתקדמות הרוחנית הציבורית. הרבה שעורי תורה, המוסדות התורנים בישוב התפתחו מאוד במשך השנה, עשינו ככל מצוותך אשר ציוויתנו.
וכן בציבור הלאומי
ועלינו גם להודות על ההתקדמות של הציבור כולו. וכאן עלינו לזכור שהעיקר הוא לא הכמות אלא האיכות. בשביל אברהם האחד נברא העולם. אחד יכול להכריע את העולם כולו לכף זכות
מהקשיים לקבל ביטחון
גם השנה נמשכה ההתעצמות והאיכות הרוחנית בישראל. דווקא מהקשיים ניתן ללמוד על ההתקדמות. אם אנו רואים שהמאבק נגד האמונה מתגבר - הרי זה מוכיח שכוח התורה עולה והוא מאיים כביכול על דרך הרחוקים ועל כן הם מנסים לעצור את התגברות כוח התורה. אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח - המלחמה היא מגדילה את הביטחון היא מורה שמפחדים ממני. וכן הדבר במאבק עם שונאינו מבחוץ. ככל שאנו מתחזקים - ההתנגדות אלינו גוברת. זה לעומת זה עשה אלוקים. והמביט בעין נכונה יודע שהעיקר הוא הכוח הטוב העולה אלא שהסדר הוא שכנגד כל עלייה באה גם התנגדות.
כך הסדר: ההתפתחות מביאה אתגרים קשים יותר
וכך הדבר גם במובן הרוחני האישי, כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. כל הגדול מחברו הדרישות ממנו גבוהות יותר. בצדיקים מדקדקים כחוט השערה. אדם מנצח קושי רוחני קטן מעמידים אותו בניסיון יותר קשה. כך גם האימונים בצבא משלב לשלב נעשים יותר קשים. וזאת מפני המגמה לפתח את מירב הכוחות והיכולות. וכך בעניינים הרוחניים, אדם התמודד עם אתגר קל ויכול לו, הקדוש ברוך הוא מעמיד לפניו אתגר יותר קשה. ניצח את האתגר הקשה מעמיד ריבונו של עולם אתגר עוד יותר קשה ומעלה את האדם מדרגה לדרגה. הקשיים אינם עונשים הם אתגרים, הם חישולים לפיתוח הדבקות, האמונה, הביטחון. ילד קטן מוטלות עליו משימות בהתאם ליכולתו, כשהוא גדל גדלות המשימות וכשהוא גדל יותר הוא נדרש למשימות עוד יותר כבדות. לימודים, צבא, עול פרנסה, חינוך ילדים וכו'. זה סדר העולם.
וכך בציבור התקדמות מביאה אתגרים קשים
וכך גם הסדר בציבור כולו. כאשר הציבור מתחזק מוטלים עליו משימות יותר גדולות. גודל הקשיים בהתאם לגודל היכולת לשאת אותם. מדינת ישראל התחזקה רוחנית וגשמית, הוטלה עליה המשימה הכבדה של קיבוץ גלויות מרוסיה. עם כל הקשיים הרוחניים והגשמיים שבמשימה זאת. מדינת ישראל מנצחת את האתגר הזה - יוטל עליה אתגר חדש לקלוט את יהודי אירופה ואמריקה עם כל הקשיים.
וכך במובן הרוחני הכללי
הקשיים הרוחניים מעידים על ההתקדמות הרוחנית. כעת, שהתרבתה המתירנות התפתחו כלי התקשורת והתרבו הגירויים. זה אומר שנפשות הדור הן מסוגלות להתמודד עם הקושי הגדול הזה והגענו אל השעה הגדולה של היכולת לנצח את יצרא דעריות. מה שלא היה בזמן בניין בית שני, בזמן אנשי כנסת הגדולה שהם הרגו את יצרא דעבודה זרא אבל לא יכלו לנצח את יצרא דעריות, מפני שלא בשלה השעה לכוון אותו רק לאפיקים החיוביים – מוטל כעת עלינו. מהקושי הזה אנו לומדים על היכולת ועל התפקיד של הדור, זהו ניסיון, זהו אתגר שהוטל על דורנו. מראש ברור שרק חלק יוכלו לנצח את האתגר הזה אבל זו המטרה האלוקית שחלק ינצחו והם עיקר המציאות והם מפתחים את המהלך החדש הגדול הזה. אף שלא כולם עומדים בניסיון - אותו החלק שהוא עיקר המציאות שהם הצדיקים שהם יסודו של עולם מהם יתפתח המהלך כולו לתיקונו של כל העולם.
תשובה על הפסימיות
לסיכום, עלינו לעשות תשובה על החטא של הפסימיות, על הרהורים של יאוש שהרהורי עבירה קשים מעבירה. ולקבל על עצמנו להבא להיות מאמינים גדולים ומלאי ביטחון. לבקש סליחה על כך שלא דנו את עצמנו לכף זכות, לבקש סליחה שלא באנו לקראת ראש השנה בווידוי על הדברים הטובים הרבים שעשינו. ועלינו להפוך את יום הכיפורים ליום של שמחה על הסליחה שריבונו של עולם סולח לנו ועל הכפרה שהוא מכפר לנו ולקיים דברי חכמים שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים. אבל כמובן אל תזוח דעתנו ואל נמעט בכל שהוא מהווידוי על החטאים, שהרי אדרבא ככל שאנו מעמיקים יותר בהכרת מעשינו הטובים וככל שאנו מזדככים כך בולטים יותר לעינינו החטאים שהם מכתימים את היופי והתפארת של המצוות. ככל שהיופי של המצוות רב יותר הכתמים של העבירות בולטים יותר ומצערים יותר.
בזאת אני בוטח בשכינה
אמרנו אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. מהקשיים אנו מקבלים ביטחון. אבל יש פירוש יותר יסודי לפסוק זה: בזאת - הכוונה לשכינה. כמו שכתוב: בזאת יבוא אהרן אל הקודש ודרשו חכמים: בזכות התורה בזכות המילה. שנאמר: זאת בריתי כלומר: בתוכנו יש נקודה פנימית אלוקית. יש לנו משענת יסודית, יש לנו על מי להישען. ואם תקום עלי מלחמה אני מחזיק בשורש הפנימיות שלי בכוח השכינה השורה בישראל שמופיעה בתורה ובמילה. וזאת משענת בטוחה ומוחלטת. איתה אנו הולכים ובוטחים - לדוד ד' אורי וישעי ממי אירא, בקרוב עלי מרעים מכל הסוגים בטוח אני בניצחוני שריבונו של עולם איתי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
