ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פג. במשנה – פד. שליש עליון)
חלק א – סיום נושא אותו ואת בנו
א. חובת ההודעה
A. משנה – בארבעה פרקים צריך המוכר להודיע לקונה (שבהם אוכלים הרבה, וברור שזה לשחיטה היום).
ר"י – אם הראשון קנה אתמול – לא צריך להודיע, אך אם שניהם לאותה חתונה – צריך (ואגב: משפחת החתן משקיעה יותר וקונה את האם).
B. תנא - כיון שצריך להודיע, אם לא הודיע, הקונה מניח שמותר.
C. מקור (סוף הפרק) – "ביום אחד" – יש ימים מיוחדים לעניין אותו ואת בנו.
ב. קניין הבשר באותם ימים
המציאות היתה שקונים נותנים כסף, וכשמצטברים מספיק קונים השוחט שוחט ומחלק אחר כך לקונים. אם לא היה מספיק – הוא יכול להחזיר להם כספם, כיוון שעוד לא קנו (משיכה). ואם מתה הבהמה – מתה למוכר.
אבל – בארבעת הימים הנ"ל הקונים כבר קנו, ולכן:
1. אם מתה – מתה לקונים.
2. השוחט לא יכול להחזיר וחייב לשחוט אפילו לקונה בדינר אחד (כדי שיהיה לקונה בשר).
והרי לא משך?
- רב הונא-רב – משך.
דחייה – אם כך גם בשאר השנה. - ר' שמואל ברי"צ – הקנה על ידי אחר. בשאר השנה זה חוב, ולא חל, בימים אלו זאת זכות וזכין לאדם שלא בפניו.
- ר' אלעזר – בימים אלו חכמים ביטלו גזירתם, וכסף קונה.
ג. מה נחשב יום?
ההו"א - שנלמד מקודשים (הפסוק הקודם לגבי בהמה בת 8) שם הלילה הולך אחר היום (לעניין אכילת הבשר ועוד).
לכן משמיעה המשנה - היום הולך אחר הלילה,
מקור (ר"ש ב"ז) – "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד", "לא תשחטו ביום אחד".
חלק ב – אין כיסוי הדם במוקדשים
למה אין כיסוי הדם במוקדשים (חטאת ועולת העוף)?
א. כי אי אפשר לתת עפר מתחת
(ר' זירא למד שצריך מ"וכסהו בעפר").
שהרי -
בחטאת העוף, הדם צריך לרדת ליסוד.
בעולת העוף (שהדם צריך לרדת לסובב) -
אם נשים עפר – יחצוץ בין הדם למזבח (ואם נבטלו שם – נמצא מוסיף על המזבח).
דחיות:
- 1. העפר מתחת לא מעכב.
דתניא – אם שחט חיה מעל בהמה, מכסה רק מלמעלה.
דחייה – צריך פוטנציאל לשים למטה, ואצלנו אין (כל הראוי לבילה...).
- שיגרור הדם ויכסה במקום אחר?
דתנן (פז.) - הדם על הסכין צריך כיסוי (ושם ודאי גוררו למקום אחר).
דחייה (פד. 14+) – "ושפך וכיסה" – אין חיוב אם יש עוד גורם לפני הכיסוי.
ב. בקודשי בדק הבית, ושחיטה שאינה מתירה אינה מצריכה כיסוי (פג: 1-)
הסבר: בדף פה. יש מחלוקת האם שחיטה שאינה מתירה צריכה כיסוי:
חכמים (ר"ש) – לא, ר"מ – כן.
ממילא, נעמיד אצלנו שזה מעילה, הבשר נאסר בהנאה, וכר"ש שלא צריך כיסוי.
דחיה – זאת כן שחיטה ראויה, שהרי צריך לפדות הבשר (שלא יפסד) ואז מותר (תוס').
תשובות:
1. לר"מ א"א לפדות אחרי שמתה, כי צריך העמדה והערכה.
דחיית התשובה – ר"ש חולק ואומר שלא צריך הערכה.
דחיית הדחייה – משנתנו כרבי, וסובר כר"ש (לגבי כיסוי) וכר"מ לגבי פדיון.
2. אפילו שאפשר לפדות, לא נחשב ראוי – "ושפך וכיסה", החיוב הוא רק כשאין כאן עוד גורם (כמו פדיון). (פד. 9+)
ג. מר בר רב אשי - לימוד מהיקש בין חיה לעוף,
כמו שבחיה אין קרבן, כך הדין בעוף – לא בקודש.
קשה – אולי נאמר כך: כמו שבחיה אין במינו קודש, גם בעוף חולין – אין חיוב בתורה ובן יונה שיש במינם בקודש?
תשובה – אם כבר נעשה היקש גם לחולין, נעשה כך: כמו שבחיה בכולם יש חיוב, גם בעוף (בחולין).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
