ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
פעם אחת, אמר המלך לעצמו – רבי יהונתן מנצח אותי תמיד. עלי למצוא דרך לגבור עליו לפחות פעם אחת. והנה, הבריק רעיון במוחו. הוא קרא לרבי יהונתן ואמר לו: חייב אני לצאת מהעיר. אמור לי בבקשה – באיזה משני השערים הקבועים בחומת העיר אכנס בעת שאחזור מנסיעתי?
חייך רבי יהונתן ואמר – את תשובתי אכתוב כעת בפתק, אותו נמסור לידי שליש נאמן, שיפתח את הפתק בפני שנינו בעת שישוב המלך לעיר. הסכים המלך ונסע מהעיר.
לאחר זמן, שב המלך לעיר, כשראשו מלא במחשבות – איזה משני השערים בחר רבי יהונתן? לבסוף, עלה פתרון מדהים במוחו. הוא ביקש מעבדיו הנאמנים לפרוץ קטע מחומת העיר, ונסע במרכבתו דרך הפירצה.
בטוח בניצחונו, קרא לרבי יהונתן ולשליש המחזיק בפתק. פתח השליש את הפתק, והנה נמצא כתוב – "מלך פורץ גדר לעשות לו דרך".
לעיתים האדם בטוח שאפשרויות רבות בפניו, אך בסופו של מהלך הוא מגלה שהדרך הובילה למטרה אחת קבועה מראש. בשבוע שעבר קראנו בפרשת 'כי תבוא' על שתי האפשרויות הפתוחות בפנינו – ברכה וקללה. ברכה גדולה כשנלך בדרך ה', וחלילה, להיפך אם נעבור על מצוותיו. רבים מאיתנו נשמו לרווחה, כשהסתיימה קריאת הקללות, והתחושה הלא נעימה לשמע רשימת העונשים החמורה חלפה עם המשך קריאת התורה. בימי בית ראשון, היו בוודאי אנשים שבעת קריאת הקללות קיוו בסתר לבבם, שקללות אלו לא יתממשו לעולם. אנו, לצערנו, שראינו את הקללות מתקיימות במהלך הגלות והשואה האיומה, יודעים שהנורא מכול אכן התממש.
אולם, אם נעמיק בקריאת פרשיות ניצבים – וילך – האזינו, נגלה שאין לפנינו שתי אפשרויות, כי אם אפשרות אחת מלבד. הקב"ה מבטיח שבמהלך ההיסטוריה, יתממשו גם הקללות וגם הברכות. זו לא אפשרות, זו הבטחה. בפרשת ניצבים הדברים נאמרים לעם בזהירות – "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה... והשבות אל לבבך... ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך..." (ל, א- ג). עדיין אפשר להידחק ולהסביר אחרת.
אולם בפרשת וילך, כשהקב"ה מסביר למשה את מטרתו בכתיבת שירת האזינו (שמפרטת את תולדות ישראל עם קללותיהם וברכותיהם), הוא אומר זאת במפורש – ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ... ועזבני... וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לאכול, ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (שירת האזינו), ולמדה את בני ישראל... והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד.. כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו אל הארץ... הקב"ה תכנן את כל ההיסטוריה מראש, באפשרות אחת בלבד, והוא מדגיש בתורה שחשוב לו שנדע זאת, והוא מכין לכך 'הוכחות' מראש.
אמירה זו חשובה מאד. ראשית – יש כאן תשובה ניצחת לשאלה – לאן נעלם אלוקים בשואה? התורה מעידה מראש, שאלוקים ידע שהשאלה תישאל, וכיוון שבאותו זמן הוא ירצה להסתיר פניו, הרי מראש הוא מספר לנו שהכול בהנהגתו מאחורי הקלעים. (זה לא פוטר את השאלה – כיצד יתכן רע כה גדול? אך זו סוגיא אחרת).
שנית – אם הכול קבוע מראש, לאן נעלמת בחירת האדם? על כך עונה הרמח"ל במקומות רבים – לאדם הפרטי יש בחירה, אך ההיסטוריה של ישראל והעולם קבועות מראש, שהרי הגאולה השלימה מובטחת לנו, ואם כך הסוף ידוע מראש.
בימי התשובה הללו, אמירות אלו עומדות ביסוד עבודתינו. אומר הקב"ה לישראל – דעו לכם, אפשר ליפול בדרך ולרדת, אך המגמה הכללית סופה לתיקון. בסוף הכול ישוב אל ה' בתשובה שלימה ויגאל. ולא זו בלבד, אלא חשוב שתדעו שגם בזמני הנפילה והקלקול, עת נראה לכם שאני מסתיר פני מכם, הסתכלו בפרשיות ניצבים – וילך – האזינו ותגלו שאני הוא הפועל ונמצא בתוך כל ההסתרים. "ואמר ביום ההוא: אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
