ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
ראשונה, משפט התורה, מבית דין של שלשה לדיני ממונות, ועד לבית דין הגדול היושב בלשכת הגזית, אשר ממנו יוצאת הוראה קבועה ומחייבת לכל ישראל. ולמען לא יעשה אחד החכמים, ואפילו הגדול שבהם, על פי סברתו ולא ישמע לדברי הרוב ותהיה התורה כשתי תורות, ציותה התורה להמיתו ברגל בשעה שכל ישראל עולים לירושלים, על מנת שכולם ידעו חומר הדבר. אמנם דבר זה אינו אלא במקום אשר יבחר ה' וכדברי הגמרא בסנהדרין (יד, ב), המורה עליהם חוץ לירושלים פטור. אכן, לא רק דין זקן ממרה נוהג במקדש דוקא, אלא דיני נפשות בכלל, אינם אלא כאשר סנהדרין יושבים בלשכת הגזית. כי רק במקום השכינה מובטח שהדיינים יכוונו לאמת המוחלטת. מהקודש נמשכת השראה רוחנית עליהם המביאתם לרדת לעומק ההלכה ולברר המציאות כראוי.
אולם קיימות עוד שתי הגבלות. האחת, "הכהנים הלויים ואל השופט". והשניה, "אשר יהיה בימים ההם". הגר"א בפרשת בלק כותב, שלשה דברים קובעים את ההלכה:
א. האנשים הדנים, הכהנים הלוים והשופט.
ב. הזמן שבו הם חיים, בימים ההם.
ג. המקום שבו נפסקת ההלכה, המקום אשר יבחר ה', ע"כ.
כל אדם, לפי דורו, והמצב בו הם נמצאים, משפיעים על הגישה לתפיסת התורה. כי אין דומה תפיסתו המחשבתית של אדם בן חורין לתפיסתו המחשבתית של אדם משועבד, וכמו כן אין דומה תפיסתו של אדם החי את המאורעות, לאדם המשקיף עליהם לשעבר (כולל השלכותיהן העכשויות). דוגמא לדבר, ישראל, בשעה שכבשו את סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן לא אמרו שירה. ואילו דוד המלך שהיה אחריהם למעלה מארבע מאות שנים אמר שירה והודאה להקדוש ברוך הוא על הנצחון שלהם (ילקוט שמעוני תהלים, קלו). נראה שהטעם לכך, לפי שישראל לא התיחסו לכיבושים אלו כמאורעות חשובים במיוחד בתולדות ישראל, ובהתאם לכך הודו לקדוש ברוך הוא שעזרם במלחמה. דוד המלך שכבש ארצות גויים והרחיב את גבול ישראל והושיבם לבטח בארצם הבין שלכיבוש סיחון ועוג יש משמעות היסטורית עצומה, ומפני כך התעורר לומר שירה לא רק על ההצלחה במלחמה לשעתה, אלא על התוצאות וההשלכות שהיו למלחמה זו לדורות.
הוא הדין לגבי המקום, יש מקום מועד לפורענות [שכם שם נמכר יוסף שם נחלקה מלכות בית דוד, ועוד, רש"י בראשית (לו, יד)], ויש מקום מיועד לשמחה ושמחתם לפני ה' אלהיכם, וכן יש מקום מיועד לפסקים וקביעת ההלכה. ויתכן שתפיסת ההלכה עלולה להשתנות מארץ אחת לשניה וממקום המקדש למקום אחר.
בירושלמי סנהדרין (פרק ד הלכה ב) למדנו:
"אמר ר' ינאי, אילו ניתנה תורה חתוכה לא היה לרגל עמידה. מה טעם וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, אמר לפניו, רבונו של עולם הודיעני איך היא ההלכה. אמר לו, אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת, כדי שהתורה תהא נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור".
כלומר, אילו היתה הלכה קבועה לכל דבר ודבר מפי הקדוש ברוך הוא, לא היה העולם יכול להתקיים. אלא המשא ומתן בדברי התורה על ידי חכמי כל דור. הוא הקובע את ההלכה. כי חפצה תורה שההלכה תקבע לפי הבנת חכמי הדור, וברור שהבנה זו עשויה להשתנות בהתאם לשלשת המרכיבים הנזכרים, הדורות, האנשים והמקום. אמנם יש לשים לב שאין כל דיני התורה תלוים בהבנת חכמי הדור. כי התורה נחלקת לשתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב הינה קבועה ואינה ניתנת לשינוי. תורה שבעל פה אף היא מחולקת לשתים, ישנן הלכות קבועות שכך נאמרו למשה מסיני, וישנם כללים שנאמרו למשה בסיני, כיצד יש לדרוש את התורה על מנת ללמוד הלכות חדשות שאינן מפורשות בכתב. הכללים מלמדים מתי אפשר לדמות דבר לדבר, ומתי אין לעשות כך. ולפעמים נחלקו חכמים האם יש דמיון בין שתי הלכות אם לאו, וכדו'. מובן שהתפיסות השונות של החכמים גורמת לחילוקים בדימוי הדברים ומכאן באה המחלוקת. וכך פסק הרמב"ם (בתחילת הלכות ממרים):
"סנהדרין שפסקו הלכה על פי אחד מהכללים שהתורה נדרשת בהם, כגון, קל וחומר, בנין אב וכדומה, ואחריהם עמדו סנהדרין אפילו קטנה מהראשונים בחכמה ובמנין, ופרכו את הקל וחומר או דחו את בנין האב וכדומה, ולכן הגיעו למסקנה שונה מהמסקנה אליה הגיעו בית הדין שקדם להם, מזמנם ואילך הדין הקבוע לכל ישראל הוא הדין שקבעו האחרונים. אף על פי שעד שעמדו הסנהדרין האחרונה היה על כל ישראל לציית לבית דין הראשון וכל מי שהמרה את פיהם נידון בדין זקן ממרא".
כי לעולם גדולי התורה של אותו הדור הם הקובעים, ועל פי הבנתם בתורה ומתוך התורה נקבעת ההלכה.
מוסיף הר"ן בדרשותיו (יא) שזו הסיבה מדוע אין אפשרות כיום לחלוק על דברי הגמרא, ואין אפשרות לשנות מן ההלכה שנקבעה בה. ואלו דבריו, כי כאשר רוב חכמי ישראל מסכימים לדעת אחת, (כפי שהיה הסכמת הגמרא, שהיו חכמי ישראל לאלפיהם וכולם הסכימו על הנאמר בגמרא) הרי הם כסנהדרין היושבים בלשכת הגזית, וחייבים כל ישראל לציית להם כמו שנאמר, לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך. אמנם אינם יכולים לחייב מיתה את החולק, כי אינם יושבים בלשכת הגזית, אולם אין נגרע מכוח סמכותם הנובע מרוב חכמי התורה שבישראל ולפיכך פסקם מחייב את כולם.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
