ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
בלק בכל זאת מתעקש שבלעם ימשיך, מפני שאולי בכל זאת יצליח לקלל את בני ישראל. לעתים מזומנות אנחנו מוצאים בהיסטוריה היהודית חזרה על התרחיש הזה, כשהאנשים שמאחורי הקלעים מעודדים בהתמדה את ההמונים להשמיד את היהודים בזמן שהם עצמם נשארים במרחק צדקני מאחור, אחראים למהומה הרצחנית, אך לא משתתפים בה בגלוי.
בלעם אמנם רווי שנאה, אך איננו יכול לפעול לבד. הוא זקוק לתמיכה כספית וחברתית כדי לעשות את מרעו. בסופו של דבר, בלעם מת מידיהם של אותם האנשים שהוא מנסה להשמיד. אך בלק תמיד נשאר בחיים וממשיך לנסות להביא להשמדת העם היהודי. בלק לעולם אינו משלים עם הרעיון שהקב"ה איננו מאפשר לו להשיג את מטרתו. שנאתו העקשנית והתנהגותו הרעה הם המאפיין האמיתי של זהותו.
מאות שנים אחר-כך מזכיר לנו הנביא את המזימה של בלק ואת עצתו לבלעם ומזהיר אותנו שלא להתעלם מתפקידו של בלק בסיפור הזה על תוקפנות ושנאה עיוורת. אם נזכור את בלק המקורי, אומר לנו הנביא, נוכל לזהות את יורשיו למרמה ולשנאה בכל הדורות ולהתמודד איתם טוב יותר..
המחבל המתאבד - בלעם - איננו האשם היחיד בהתקפות הטרור. הבלקים ששולחים אותו ותומכים בו אשמים לא פחות כמובן. ארגוני זכויות האדם הצדקנים שמקדמים רק שנאה ואלימות במסווה של מעשים טובים, אחראים לאובדן החיים של אנשים חפים מפשע שהאנשים שאותם הם מטפחים ומעודדים הורגים.
התלמוד מציג את המציאות הזאת במשל היהודי הידוע "לא העכבר גנב אלא החור גנב". לא רק העכבר אשם אלא גם החור שבעדו הוא נכנס וגונב. ההתמדה של אותם אנשים שנחושים בדעתם לחבל בעם היהודי ובמדינת ישראל הופכת אותם לצאצאיו הישירים והבלתי מוסריים של בלק.
בהגדה של פסח אנחנו קוראים שבכל דור אנחנו מתמודדים עם האתגר הזה. לא משנה כמה בלעמים אנחנו מצליחים לסלק, בלק תמיד נשאר ומנסה שוב. דברי הנביא בהפטרת השבוע, לזכור את תפקידו של בלק בסיפור של בני ישראל במדבר סיני, מופנים גם אלינו ואל ימינו.
על אף שהעצב שאנחנו חשים טבעי ומובן, אין סיבה להזדעזע מכך שהרשעות של שנות השואה והשנים שקדמו לה כלפי היהודים יכולה לחזור על עצמה כיום כעבור 80 שנה. כל זמן שבלק נשאר גורם משפיע בעולם, "הבעיה היהודית" לא תיעלם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















