ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
הזדהותו של מלאך ה' עם השטן, מעלה שאלה גדולה מיהו אותו יצור שיכול להיות גם מלאך ה' וגם שטן?
את סודו של השטן מגלה הרמב"ם במורה (ג. כב). בשלב ראשון הרמב"ם מבאר את משמעותו של השם-'שטן': " דע כי שטן נגזר מן 'שטה מעליו ועבר', כלומר: שהוא מעניין ההסרה וההרחקה, כי הוא המסטה מדרך האמת בלי ספק, ומרחיק בדרכי התעייה".
ועדייו נרצה להבין, מיהו זה המטעה ומשבש את דרכנו?
ממשיך הרמב"ם: על עניין זה עצמו נאמר גם כי יצר לב האדם רע מנעוריו. וכבר ידעת פרסום השקפה זו בתורתנו כלומר: יצר טוב ויצר רע, ואמרם בשני יצריך. וכבר אמרו כי יצר הרע נוצר בכל אחד מבני אדם בעת לידתו: 'לפתח חטאת רובץ'. וכמו שאמרה התורה 'מנעוריו'. ושיצר טוב אינו נמצא לו אלא לאחר שלמות שכלו, ולפיכך אמרו נקרא יצר הרע מלך גדול, ונקרא יצר טוב ילד מסכן וחכם... "
השטן הוא לא אחר מאשר יצר הרע, לא מדובר באיזו ישות מיסטית רוחנית המרחפת באוויר ממקום למקום ומעודדת מעשים רעים. מדובר בחלק הנמצא בתוך האדם עצמו. הרמב"ם למעשה, מבאר את דברי הגמרא: "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות".
יתרה מזאת, חלק זה אינו שתל זר בתוך האדם, הוא בריאה מאת ה': "כיון שבארו לנו כי יצר הרע הוא השטן והוא מלאך בלי ספק, כלומר: שגם הוא נקרא מלאך, לפי שהוא בתוך בני האלוהים".
כאשר הקב"ה בורא את עולמו, הוא בורא עמו גם את החיסרון. השטן הוא ההעדר המהותי שיש בבריאה. בהגדרה המהותית של הנברא מונח החיסרון.
אותו חיסרון מהותי, לא נמצא בכוחות מיסטיים, גם לא בחשבון הבנק שלנו. יצר הרע אינו ישות כלשהיא התוקפת אותנו, הוא חלק מהותי מהשכל שלנו. או אם נדייק לשיטת הרמב"ם, מן החלקים הדמיוניים שפלשו לשכל שלנו ואנו סידרנו להם שם מלון חמשה כוכבים. השטן הוא הסטייה, השיקול המוטעה, הוא הטיעון ההופך טוב לרע ורע לטוב.
לפעמים אנו משכנעים לחלוטין בצדקת דרכנו. יש לנו הסברים מאלפים שיכולים למלא ספרים מתוחכמים ולהימכר כרבי מכר. וזה מה שמפחיד. יכול להיות שהכל הוא דמיון, בלבול שכל במובן הראשוני של הביטוי. כמו החיסרון המהותי, גם העונש אינו בא מן החוץ. הטעות היא היא הגוררת אחריה את העונש. הטעות, עלולה להיות קטלנית. כאשר אדם ניתק מהשכל ופונה לדמיון, הוא יוצר לעצמו עולם הזוי שביום מן הימים, יתפוצץ לו בפנים.
מה שבלעם ראה, הוא לא אחר מאשר הרע שבו. כל כך חזק, כל כך נוכח וכל כך אלהי. אין יותר משכנע מזה. דבר ה' ממש. אלא שזהו מראה הנראה מתוך עדשת העין העכורה של בלעם. כל כך חזק המראה, עד שבלעם מנהל על פיו פעם אחר פעם, עד למותו ממש. כל עולמות האופל הללו, הם לא אחר מאשר האדם עצמו – אנחנו. בידינו להאיר אותם באור השכל, גם שנראה לנו שדרכנו דרך אמת ואין בה רבב. ובידינו לחיות בתוך אשליה קטלנית.
לא פלא שאת הסברו מסיים הרמב"ם במילים אלו: "ראה כמה נפלאות גילתה לנו אמרה זו, וכמה סילקה מן הדמיונות הבלתי נכונות".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











