ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
בלק בכל זאת מתעקש שבלעם ימשיך, מפני שאולי בכל זאת יצליח לקלל את בני ישראל. לעתים מזומנות אנחנו מוצאים בהיסטוריה היהודית חזרה על התרחיש הזה, כשהאנשים שמאחורי הקלעים מעודדים בהתמדה את ההמונים להשמיד את היהודים בזמן שהם עצמם נשארים במרחק צדקני מאחור, אחראים למהומה הרצחנית, אך לא משתתפים בה בגלוי.
בלעם אמנם רווי שנאה, אך איננו יכול לפעול לבד. הוא זקוק לתמיכה כספית וחברתית כדי לעשות את מרעו. בסופו של דבר, בלעם מת מידיהם של אותם האנשים שהוא מנסה להשמיד. אך בלק תמיד נשאר בחיים וממשיך לנסות להביא להשמדת העם היהודי. בלק לעולם אינו משלים עם הרעיון שהקב"ה איננו מאפשר לו להשיג את מטרתו. שנאתו העקשנית והתנהגותו הרעה הם המאפיין האמיתי של זהותו.
מאות שנים אחר-כך מזכיר לנו הנביא את המזימה של בלק ואת עצתו לבלעם ומזהיר אותנו שלא להתעלם מתפקידו של בלק בסיפור הזה על תוקפנות ושנאה עיוורת. אם נזכור את בלק המקורי, אומר לנו הנביא, נוכל לזהות את יורשיו למרמה ולשנאה בכל הדורות ולהתמודד איתם טוב יותר..
המחבל המתאבד - בלעם - איננו האשם היחיד בהתקפות הטרור. הבלקים ששולחים אותו ותומכים בו אשמים לא פחות כמובן. ארגוני זכויות האדם הצדקנים שמקדמים רק שנאה ואלימות במסווה של מעשים טובים, אחראים לאובדן החיים של אנשים חפים מפשע שהאנשים שאותם הם מטפחים ומעודדים הורגים.
התלמוד מציג את המציאות הזאת במשל היהודי הידוע "לא העכבר גנב אלא החור גנב". לא רק העכבר אשם אלא גם החור שבעדו הוא נכנס וגונב. ההתמדה של אותם אנשים שנחושים בדעתם לחבל בעם היהודי ובמדינת ישראל הופכת אותם לצאצאיו הישירים והבלתי מוסריים של בלק.
בהגדה של פסח אנחנו קוראים שבכל דור אנחנו מתמודדים עם האתגר הזה. לא משנה כמה בלעמים אנחנו מצליחים לסלק, בלק תמיד נשאר ומנסה שוב. דברי הנביא בהפטרת השבוע, לזכור את תפקידו של בלק בסיפור של בני ישראל במדבר סיני, מופנים גם אלינו ואל ימינו.
על אף שהעצב שאנחנו חשים טבעי ומובן, אין סיבה להזדעזע מכך שהרשעות של שנות השואה והשנים שקדמו לה כלפי היהודים יכולה לחזור על עצמה כיום כעבור 80 שנה. כל זמן שבלק נשאר גורם משפיע בעולם, "הבעיה היהודית" לא תיעלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
