הדיבור כאתגר

מדורים
ענג שבת

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רועי בן נעמה

2 דק' קריאה

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: (דברים פרק כד, ט)

הרבה ארועים מכוננים עבר עם ישראל במדבר עד אשר הגיע לארץ ישראל. מדוע אם כן מצוה אותנו התורה לזכור דוקא מקרה פרטי של אשה, חשובה ככל שתהיה, אשר נכשלה בחטא אשר ניתן למצוא בקלות חטאים חמורים ממנו בהרבה?
מסמיכות הענין לפסוק "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת" מסיק הרמב"ן כי "לפי דעתי שהיא מצות עשה ממש, כמו זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ח), זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים (שם יג ג), זכור את אשר עשה לך עמלק (להלן כה יז), כולם מצוה, אם כן גם זה כמותם. והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, יצוה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה..." כלומר הזכירה המכוונת היא זכירת איסור לשון הרע והעונש הניתן עליו - הצרעת. אולם עדיין יש לשאול מדוע בחרה התורה להציג לנו את איסור סיפור לשון הרע דוקא בדמותה של מצווה לזכור?
ומה מקום יש להשוות את זכירת השבת, לאיסור לשון הרע שם העיקר לכאורה הוא להמנע בפועל מדיבור מזיק?
אור החיים הקדוש כותב כי משמעות הסמיכות של זכירת מעשה מרים לאיסור מחיקת וטשטוש סימני הצרעת הנכלל בפסוק "השמר בנגע הצרעת" היא כי כאשר אנו מטפלים בלשון הרע עלינו לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים שלה. לשם הבנת שורש הבעיה עלינו לחזור לרגע בריאת העולם בכלל והאדם בפרט:
כאשר נברא האדם נברא הוא עם כח הדיבור אשר הוא הנותן לו את משמעותו ויחודיותו: "ויהי האדם לנפש חיה" מתרגם אונקלוס "לרוח ממללא". חיותו של האדם היא יכולת הדיבור שבו. כח הדיבור אינו דבר ממנו צריך להשמר ולהזהר, אלא בו טמונה יכולתו של האדם להתעלות. אמת, ישנם בעלי חיים אשר יכולים להעביר מסרים כאלו ואחרים מאחד לשני, אולם היכולת להעביר רעיונות מורכבים מאדם לאדם, היא המאפשרת לאדם לחשוב בחשיבה מופשטת, היא הנותנת לאדם את היכולת להתקדם ולהתעלות מחוץ לנסיונו ולידיעתו האישית, היא היוצרת את הזכרון הלאומי. היא המאפשרת לדבר על אנושות מתפתחת ומתעלה, על קירבת א-לקים ועל תשובה של העולם כולו למקורו. מבלי הדיבור המורכב והמשמעותי ההתפתחות היתה מתבצעת כמו אצל בעלי החיים בדרך של ברירה הטבעית ותו לא.
כאשר האדם מדבר לשון הרע האדם לוקח את הכח העצום הזה ומשתמש בו לרע, במקום לקדם - הוא נסוג, במקום להתעלות - הוא מדרדר, במקום לבנות - הוא הורס. הרס זה אינו משפיע רק על האדם עצמו או על זולתו. הרס זה משפיע על המציאות כולה המתדרדרת עם האדם ומתרחקת ממטרתה ומא-לקיה.
המנעות מלשון הרע אינה רק התרחקות מנזק אלא קשורה היא לכל העשיה החיובית המתרחשת בעולם ואת עשיה זו יש לזכור ולהזכיר. איסור לשון הרע אם כן אינו אלא הצד השני של המטבע לכל העשיה החיובית המוטלת עלינו לעשות עם הדיבור ולכן נזכר הוא בצורה של מצות זכירה. האתגר הגדול במצות לשון הרע אם כן אינו רק מה לא לומר אלא מה כן לומר: כיצד ניתן לקדם נושא, לשכנע, לדחוף למימושה של אג'נדה, לתמוך במועמד מסויים וכדומה, וזאת באמצעות דיבור בונה ויעיל אשר אינו מציג את הצדדים השליליים שבדברים בהם איננו מעוניינים, אלא את הצדדים החיוביים אותם אנו באים לבנות.