ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודת עדנה
לשאלתו - לפשר התופעה המוזרה, ענו לו השומרים: קטע רחוב זה הוא בבעלות פרטית. לפני כמה עשרות שנים, הרשו בעלי המקום לעוברים ושבים לעבור ברשותם. מאז הפך המקום לרחוב. בעלי המקום לא חזרו בהם מהסכמתם, שהקרקע תשמש כרחוב, אך אם ברצונם שבעלותם על הקרקע לא תפקע, עליהם לנהוג פעם בשנה במקום כבחצרם הפרטית. לפיכך, אנו שואלים כעת את העוברים ושבים לפשר מעשיהם.
באופן דומה - נוהג שגריר ארגנטינה בבריטניה מידי שנה. בין שתי המדינות הללו שוררת מחלוקת על השליטה בקבוצת איים בשם 'איי פוקלנד'. כיום, בריטניה שולטת באיים אלו. מידי שנה, מגיש השגריר הארגנטינאי מחאה חריפה בפני שלטונות בריטניה על כך שבריטניה כבשה מארגנטינה את איי פוקלנד. לאחר המחאה, שתי המדינות מוסיפות לקיים קשרים דיפלומטיים ביניהם, אבל המחאה חשובה כדי שלא יאמרו שארגנטינה ויתרה על המקום.
גם בהלכה שלנו יש למעשה זה משמעות גדולה, שהרי אדם שהחזיק בקרקע שלוש שנים, ואיש לא מחה על כך, הרי אם המחזיק טוען שהוא קנה את הקרקע - החזקתו בקרקע מהווה הוכחה לטענתו.
עם ישראל נוהג באופן דומה מידי שנה בט' באב. אנו שבים ומצהירים בכל שנה, שלא וויתרנו ולא נוותר על אף גרגיר מאדמת ארץ ישראל הקדושה. שוב נשוב לכל חבלי ארצנו ובתוכם, כמובן, לגוש קטיף, ומעל הכל נשוב בשלמות לירושלים עיר הקודש ונבנה בה את בית המקדש.
וכאן, היום בימים שבין ט' באב לטו' באב, ראוי לציין פירוש מעניין לטו' באב, שכיוונו הרוחני מתאים לרעיון בו פתחנו. כידוע, טו' באב מופיע בתנ"ך (סוף ספר שופטים) כ'חג לה' בשילה'. משמע, שחגגו אותו דווקא בשילה ולא בשאר ערי הארץ. גם במשנה (סוף תענית) הוא מופיע כיום שבו "בנות ירושלים יוצאות ומחוללות בכרמים". משמע דווקא בירושלים ולא בשאר ערי הארץ. אם כן תמיד חגגו אותו במקום המשכן והמקדש ולא בשאר המקומות. מדוע?
ההסבר כתוב באחת הקינות לט' באב. שם מופיע שהטעם לחג, שביום זה שמחו על כך שנכנסנו לארץ. הרי בגמרא תענית מופיע שבזמן דור המדבר, בכל ט' באב היו אלו שנגזר עליהם למות במדבר, חופרים לעצמם קברים ונכנסים אליהם, ובכל שנה חלקם נשארו בקבר. בשנה הארבעים, חפרו אלו שהיו בני עשרים בזמן הגזירה, והסתפקו אם הם כלולים בגזירה, קברים לעצמם ונכנסו פנימה. והנה בבוקר קמו כולם. חשבו שאולי טעו בחשבון, ושוב נכנסו לקבר. בטו' באב, כשהירח במילואו הבינו שחלפה הגזירה, וכולם יכנסו לארץ. לכן עשו במקום הקמת המקדש חג על הזכות להיכנס לארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
