ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אכן אדם חכם, ורוב האנשים בעולם חושבים בסתר ליבם כמוהו, אך יש בפתגם זה נקודה אחת שהאופן שבו נבין אותה תקבע – האם נשתייך לאנשים הגדולים הללו או שמא נשתרך הרחק מאחור.
רוב העולם חושב, שהאנשים ה'גדולים' הם בעלי השררה והכוח – ראשי מדינות, בעלי ההון וכדומה. בדרך כלל, גם ראשי המדינות חושבים את עצמם למובילי התהליכים ההיסטוריים, וכך אנו מוצאים, לדוגמא, שלתוכנית מדינית מזדמנת וקצרת טווח קוראים – 'חזון הנשיא בוש/ אובמה', כאילו מדובר בנביא החוזה למרחקים.
אולם, המעמיקים והמומחים בניתוח התהליכים העולמיים יודעים שהמנהיגים רק מביאים לידי ביטוי חיצוני תהליכי עומק פנימיים, שמתחוללים כבר זמן רב מתחת לפני השטח. את תהליכי העומק הפנימיים יוצרים הוגי הדעות המעמיקים ומתקני עולם, והם ה'אנשים הגדולים' המטביעים את חותמם בהיסטוריה. ובפרשתינו – 'שופטים ושוטרים', השוטר אומנם מטפל בבעיות במציאות אך מי שקובע באמת מה עושים הוא השופט.
ומהי התכונה החיונית למי שרוצה להשתייך למחנה המחולל תהליכי עומק פנימיים, המחנה שקובע באמת את המציאות?
תכונה זו, ברצוני להדגים בסיפורים על הצדיק הגדול, שההילולא שלו חלה השבוע ב – ג' אלול, מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זיע"א. בצעירותו כיהן הרב קוק כרב עיר בחו"ל, וכיוון שהחל להתפרסם כאחד מגדולי ישראל, זרמו לפתחו הצעות לכהן כרבם של ערים חשובות בחו"ל או לעמוד בראש ישיבות גדולות וחשובות. והנה, יום אחד הגיע אליו הצעה לעלות לארצנו הקדושה ולכהן כרבה של קהילת יפו הקטנה.
באותם ימים, ביפו היו רק כ – 5000 יהודים. לעומת זאת, בחו"ל היו קהילות עצומות ואדירות שמנו עשרות ומאות אלפי יהודים. יתר על כן – בארץ ישראל כולה היו פחות מ- 80 אלף יהודים, לעומת מיליונים בארצות מהם בא הרב קוק. גם מפת הנדידה היהודית לא בישרה טוב לארץ ישראל. ברוסיה התחוללו פרעות, ומיליוני יהודים נסו על נפשם, אך המיליונים נהרו לארצות הברית ואילו לארץ ישראל הגיעו רק אלפים בלבד.
במבט ראשוני, הצעתה של קהילת יפו הייתה הצעה מעליבה. לגדול ישראל כרב קוק זו יציאה ממרכז ההשפעה היהודית. ואכן, רבנים רבים המליצו לרב לא לקבל הצעה זו. אך הרב חשב אחרת. מעבר לחיבת הארץ הקדושה, הוא חש שמרכז הכובד של העולם היהודי הולך לשוב אט אט לארץ ישראל. הוא עולה לארץ, ובהמשך הוא גם מקים כאן ישיבה שעתידה בחזונו להפוך לישיבה מרכזית עולמית. בתקופת הרב קוק חזון זה נראה מנותק מהמציאות. בישיבה יש רק כמה עשרות תלמידים, וכסף להחזקת הישיבה בארץ הענייה והמדולדלת – אין.
(לעומתו, באותם ימים, היה עוד אחד מגדולי ישראל שהקים בחו"ל ישיבה, שבחזונו עתידה להפוך לישיבה מרכזית עולמית. מכל רחבי העולם היהודי זרמו כספים לאותה ישיבה, ואכן היא נבנתה יפה ומפוארת ומאות תלמידים נהרו אליה. אולם, ישיבה זו החזיקה מעמד רק שנים אחדות עד שעלה עליה הכורת הנאצי. ובאמת, מספרים על אותו גדול וצדיק, שלקראת סיום הקמת הישיבה שאלוהו – האם לא עדיף להקים ישיבה זו בארץ ישראל? נאנח הצדיק ואמר – "עכשיו, כשאני מסיים, אתם אומרים לי זאת. אכן, הייתי צריך להקים ישיבה זו בארץ").
והנה, עברו שנים, וחזונו של הרב קוק הלך והתממש, וארץ ישראל הפכה למרכז העולם היהודי והתורני.
הנקודה שהופכת אנשים ל'אנשים גדולים' הקובעים את סדר היום ההיסטורי היא היותם אנשים המסתכלים על העתיד. טבעו של מי שמסתכל על העתיד, ומאמין שאפשר לשנות את המציאות, שבתחילה מעטים הולכים עימו, אך סופו להביא אור גדול.
ואף אנו, כל האנשים ה'רגילים' בעולם, בואו ונהיה אנשים גדולים, ונפעל ונשנה את העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
